ימי חיי

הבלוג מוקדש באופן כללי לגרעין שלי אבל כל אחד שמוצא בו עניין מוזמן..

"בוקר טוב עולם מה שלום כולם? אני יורד מהחוטים אני כבר ילד אמיתי כמו כל הילדים.." 

ככה אני מרגישה עכשיו.. כאילו אני מסתכלת על העולם מהצד מבחוץ כאילו אני לא חלק.. ואולי באמת הייתי מעדיפה להיות ילדה מעץ. לא לחוש לא להרגיש לא לדעת..

לפני שבוע נרצחה בחורה שהכרתי. הכרתי אותה מגיל קטן היא הייתה חמודה כזאת לא דיברתי איתה יותר מדי אבל היא הייתה אחת מהשכונה אתם יודעים מהילדות הרוסיות של י"ג.. (איך אתם יכולים להבין יא חבורת לא רוסים! אני בטוחה שאריאל לא מייצג אותנו בכבוד) קשה לי לעקל את זה, לא כי הייתי קרובה אליה לא כי ככה נהוג שצריך להתייחס ולבכות אלא כי זאת באמת מישהי שנהגתי לראות לעתים קרובות. כי ראיתי אותה ממש גודלת לי מול העיניים.  והיום דיברתי עם חברה שלי עליה והיא אמרה "זאת הייתה אשמתה היא לא הייתה צריכה להתעסק עם האנשים האלו וכו.." ואני באותו הרגע הרגשתי כזה זיוף כזאת בחילה. רבק מי את שאת מדברת עליה? מה הכרת אותה? היית חברה שלה?? מי את שאת שופטת? היא מתה, נרצחה. קאפוט!! מה את מנסה להיות חכמה עכשיו? וזה לא היה מופנה אליה זה היה מופנה לעולם. הרגשתי שאנשים יודעים לדבר יפה אבל מה עם להרגיש?  כמו השיר של "נוסח" שזכור לי טוב (הדבר הטוב היחיד שיצא מהבית ספר.. נו טוב לפחות משהו..) שהוא כתב על הידרדרות ערכים וההבדל בנו לבין אביו

" אבי שתק. ליבו הלם.

  אני הולם. ליבי שותק. "

זה כל כך נכון. זה פשוט מאפיין את החברה שלנו ! העיקר להגיד העיקר להראות.  כשהיית בסמינר הכנה לפולין היה דבר אחד שקלטתי שם שאני לא אשכח. זה היה כל כך נכון. דיברנו על למה יוצאים לפולין ונאמר שהביה"ס משדר מסר שבפולין "חייבים לבכות"  (וכל מורי ביה"ס שקוראים את זה- חבל..!  )  וכאילו שם פשוט מחכים שיתחילו לבכות ואם מישהו לא בוכה אז הוא מתבייש ומרגיש אשם כי מה איך אפשר לא לבכות במקום כזה במצב כזה וחוצמזה כולם בוכים... רבק אתם קולטים??  חינכו אותנו כבר מה אנחנו אמורים להרגיש במצבים מסויימים. זה לא נראה לכם מוגזם??  תבכה אם אתה מרגיש אם בא לך לא כי לוחצים עליך וכי זה המסר ששידרו לך ש"ככה צריך". זה פשוט נורא.

אנשים יודעים בדיוק מה הם אמורים להרגיש במצבים מסויימים ואיך הם אמורים להתנהג.

אז בעולם מודרני כמו שלנו שבו ניתן לאדם חופש לבחור- תדעו שזה בלוף. זה לא נכון. אין חופש לבחור!!!!

מחנכים אותך שלבכות זה משהו רע ולחייך זה טוב ויפה.

האמנם??