ימי חיי

אחרי סוף שבוע נהדר ומקסים בא לו השבוע החדש.

ושוב אני קמה בבוקר, מחפשת תרוץ טוב להתקשר לאחמ"ש להגיד שאני לא באה

ושוב חוזרת מהעבודה מותשת מעייפות רק רוצה לנוח

ושוב יושבת שעות בישרא קוראת על מה שהתרחש בזמן שלא הייתי.

מתי זה כבר יגמר העייפות הזאת? מתי?? 

ומתי אני יעבור תאוריה? אני אמורה עכשיו ללמוד לתאוריה  ומחר לגשת.

מחזוריות. מעגל שכזה שלא מפסיק.

[ואולי כל התחושות האלו קשורות לזה שאני במחזור? מחזוריות..  דומה קצת.]

לפעמים אני מרגישה כל כך מסכנה.. כמו עכשיו לדוגמא.

חשבתי שיש בי כוחות מחודשים והנה הם תמו.

בוקר של ראשון שיש בו עבודה מספיק. הורס את הכל.

דווקא אני לא דיכאונית או עצובה עכשיו. סתם מותשת. 

וקצת כועסת על עצמי שאני לא לומדת..

היום בדר לעבודה, קצת לפני שנרדמתי הדהדו בראשי 2 פוסטים שאני חייבת לכתוב

דף חדש

ו- ישרא זה כבר לא סוד.

המשך יבוא..

אני לא מתכוונת יותר להסתיר את הבלוג יותר. זה גם יורד לפסים פחות וירטואלים. אני גם לא רואה סיבה. אני מה שאני. אני כותבת על חיי. אין לי מה לחשוש ומה להסתיר. אם הוא ישאל אותי מה אני עושה במחשב- אני אגיד לו שאני בישרא. ושיש לי בלוג.

אולי..