לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ימי חיי


אין מקום אחר

כינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


4/2005

יציאת עבודה


נפגשנו ב8 וחצי בעזריאלי.

כשהגעתי חלקם כבר התכנסו וחיכו לנו בכניסה ליוטבתה.

הבנות החמיאו לי שנראתי ממש טוב, לבושה יפה, מאופרת, ממש שונה מהעבודה.

הופתעתי כמה מחמאות קיבלתי בערב הזה.. 

אחרכך ניכנסנו פנימה וחיכינו שכולם יבואו.

הבנות האחרות באו והביאו לי מתנה- שעון מעורר. החמיא לי שהם חשבו לקנות לי מתנה.

ישבנו ודיברנו על הא ודא על כזה וכאילו ואם לשאול באמת, אני לא כל כך יודעת על מה דיברנו.

זה גם לא משנה- העיקר שהרגשתי טוב.

המצב רוח הרע שהיה לי לפני שיצאתי מהבית נעלם כלא היה, המחנק בגרון נהפך לצחוק, והעיניים המבריקות מעצב נעשו לעיניים דומעות מצחוק.

היה מהנה. חבל שהדברים הטובים קורים רק בסוף.

דיברנו על לשמור על קשר ועל לעשות פגישות כאלו פעם בחודש במוצש"ים כשאני וגבי נחזור הביתה. נשמע לי דווקא טוב.

לאחר שיצאנו וכמובן ביקשנו גם מעוברי הדרך שיצלמו אותנו,נכנסו לאוטו שהקפיץ כל אחת למקומה. אותי קודם כל-לתחנה המרכזית, שאני אספיק לתפוס אוטובוס הביתה כי אני גרה הכי רחוק.

ירדתי במרכזית, מרפי בא לקראתי כמו תמיד והאוטובוס חלף מול עיני. נו טוב, עוד חצי שעה לשבת ולחכות בתחנה המסריחה הזאת. מזל לפחות שהיה אוטובוס.

התקשרתי לידיד שלי לבדוק מה איתו מזמן לא דיברנו. הוא קצת כעס עליי שלא התקשרתי עליו ולא באתי אליו (הוא גר באיזור) ולמה אני נוסעת בכאלה שעות מאוחרות. ובזמן שאני מדברת איתו אני רואה את לאה ויפית(אחת הבנות מהעבודה) . חשבתי הם שכחו להגיד לי משהו, לאה תפסה אותי ואמרה לי לבוא איתה. אמרתי לידיד שאני אדבר איתו אחר-כך. הם אמרו שאני לוקחת מונית הביתה,מונית ספיישל.  חשוב לציין שהמחיר של ספיישל הוא 150 בעוד המחיר של האוטובוס הוא 7. אבל האוטובוס מגיע רק עד למרכזית ואז הייתי צריכה ללכת עוד חצי שעה ברגל והם לא רצו..  לאה, האמא הפולנייה הזאת, חטפה קריזה, אמרה לא אכפת לי את נוסעת במונית הזמינה לי מונית ודחפה אותי לתוכה ואמרה לנהג שיקח אותי עד לבית ושלא יעיז לקחת יותר מ-150 ש"ח.

לא אמרתי כלום כי לא היה לי מה להגיד. פשוט לא היה לי.  

אני לא רגילה למצבים כאלו, שאנשים עושים דברים כאלו בשבילי. דואגים,משלמים. בכל זאת,זה לא 5 שקל..

ואני, יש לי עוד פחד מנהגי מוניות. לא נוסעת בלילה במוניות, כי אני לא אוהבת. כל הנהגים האלו מפחידים אותי.. אבל הוא בסדר, הסיע אותי עד הבית, קצת התווכח על המחיר אבל ישר סתמתי לו את הפה      ו.. זהו.

היה משהו מיוחד. באמת.

 

 

 

 

נכתב על ידי , 1/4/2005 00:53   בקטגוריות עבודה  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , פילוסופיית חיים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לNon-stop אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Non-stop ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)