ימי חיי

מה שהיה עכשיו היה רע.

אני לא יודעת מה היה בדיוק ולמה אני רק יודעת בוודאות שהייתי לא בסדר.

לא כי הוא אמר לי אלא כי קול בתוכי אומר לי את זה. והקול הזה, מציף אותי ברגשות אשם בתחושות רעות מאוד..

אני עדיין לא מבינה איך פעלתי לא נכון. אני רק יודעת שזה כך.

כמו הרבה פעמים. ואחר כך אני אתחרט על זה, זה גם מה שאומר לי הקול הפנימי.

אבל עכשיו, אני לא מבינה את זה.

אני לא רואה סיבה לזה.

זה נראה לי כ"כ לא בסדר מה שהוא עשה, איך שהוא התנהג..

זה לא ברומו של עולם.

אבל אני מרגישה רע. אני מצטערת בלי לדעת על מה.

הקול הפנימי הזה.. למה הוא קיים בכלל?

הוא גורם לי לחשוב.

אבל אני לא מצליחה להגיע למסקנה.

אני אוהבת אותו. אבל רע לי במערכת יחסים שלנו.

הוא טוען שזה בגלל שכלום לא טוב לי, אני טוענת שהוא לא מתרגש ממני כבר.

ואני.. אני לא רוצה להיפרד ממנו, למרות שלא טוב לי.

אני פוחדת פחד מוות שאצטער על זה. כמו עכשיו, כשאני לפעמים נזכרת בדברים שעשיתי פעם שכעסתי עליו וזה היה כ"כ לא נכון.

אני פוחדת שככה עוד חצי שנה, שנה אני אסתכל לאחור ואגיד- היי, אני זאת שלא הייתי בסדר. לא הוא.

אני לא רוצה לאבד אותו בגלל טיפשות שלי, בגלל טעות שלי.

החיים שלי מלאים בטעויות. אני לא רוצה לעשות עוד אחת.

אני לא רוצה לאבד אותו, ואני מרגישה שאני מאבדת.

אני מרגישה שאני לא מרגשת אותו כבר.

ואולי זאת רק הטיפשות שלי.

אבל רע לי. אני מרגישה שהוא לא משקיע, שלא אכפת לו ממני, שהוא לא אוהב.

כמו היום, שחיכיתי לו שיבוא ונלך ביחד ואחרי שעה וחצי הוא התקשר ואמר שהוא מגיע לבד ושאני כבר אגיע איכשהו ואתקשר אליו אם אני באה. הרגשתי שהוא זורק זין.

אני יודעת בדיוק מה אנשים שמכירים אותי יגידו (סטייל הילדה מעבר לים) אבל אף אחד לא רואה את התמונה האמיתית המלאה.

אף אחד ממכם לא יודע איך הוא באמת מתייחס אליי, ואולי אפילו שהוא מאוד אוהב אותי.

ואולי זה רק מה שאני רוצה לחשוב. ואולי אני לא מעריכה.הרבה אוליים, ואפס תשובות..

אני לא רוצה שוב לטעות. ואני מרגישה שאני טועה..