ימי חיי

התחושה עכשיו היא כמו של האנג אובר

תחושה של אחרי הסערה

הכל שקט, כאילו דבר לא קרה

עכשיו זה אדישות, חוסר טעם

כלום לא משנה

איזשהו חלק בי עדיין כמהה לחיבוק אמיתי

זה אולי החלק היחיד בי שנשאר..

זה רק מראה שכלום לא השתנה

אולי זה אומר אפילו שאני מוכנה ללכת רחוק יותר

הבנתי שהציפיות שלי לגבי כל האנשים הם מוטעות.

הציפיייה שלי לחיבוק, להבנה, לתמיכה

היא הייתה ונשארה בגדר אשליה

וכן, שמיים, אני באמת מרוחקת מאנשים.

ואולי עכשיו אתה יכול יותר להבין למה..