ימי חיי

לא קפיצות משמחה לאושר כמו של משוגעת.

בחיי שלא.

ומי שמכיר אותי יודע, שאני אדם מאופק

ואפילו כשאני שמחה אני לא משתגעת וצועקת שכל העולם ידע את זה.

אבל ההסתכלות על הדברים שאני עושה גורמת לי להרגיש שונה

פתאום מצאתי את עצמי בסיטואציה שלא חשבתי שאמצא בה את עצמי

עם חברות, במקומות שונים.

יש לי את התחושה הפסימית הזאת, שזה זמני,

שזה צרוף מקרים שיצא ככה פשוט

הרבה דברים ביחד

אבל כלפי חוץ ועמוק בפנים אני מקווה שזה לא כך..

 פשוט קשה לי כרגע להעריך מה זה.

אני עייפה ומותשת פיזית וזה די מפיל אותי על המיטה ברגע שאני רואה אותה

אבל זה לא פוגע בי, אני שמחה שהיום שלי מלא ולא ריק.

העיקר שאני נהנת.