ימי חיי

חלמתי חלומות רעים.

חשתי ברע שאופייני לי, שמוכר לי כ"כ

שוב תהיתי האם זה ביולוגי או פסיכולוגי?

אמרתי לעצמי שכך או כך, הדבר בא להראות לי שדבר מה אינו כשורה.

אני מאמינה שכשאני משתבשת זה משפיע על כל המערכות שלי.

על המח, על העצבים, על הלב, על מערכת החיסון.

התפקוד שלי משתנה.

וזה בסדר- זה רק סימן.

עלי לקבל את השינויים האלה. לקבל את עצמי.

לא לחשוב שאני בורחת, כי אני לא.

אני מזהה את הבעיה. אני מודעת עליה.

אני מסתכלת לה בפנים ורואה אותה הורסת חלקים בי לאט לאט.

היא זועקת לעזרה, היא רוצה את הצומת לב שמגיעה לה.

עלי לתת לה מקום.

לא לכעוס על החולי "המבויים" שלי. לתת לעצמי לרצות שיהיו איתי.

זה סימן שאני רוצה שיעזרו לי.

ובראשית- שאני יעזור לעצמי.