ימי חיי

השעה שלוש וחצי ואני ערה

מחר או היום אני אקום בשעה שש ועשרים לצבא.

התחלתי לעבוד. אני ממלצרת בקפה בעיר.

רק בסופי שבוע.

לא נחמד לי שם אבל אני לוקחת את זה כאתגר של להיות במקום שלא טוב לי בו ולהסתדר.

אני שם רק שבועיים.

בצבא התחלתי להדריך ולארגן קורסים.

הרבה יותר כיף לי עכשיו. אני עובדת עם אנשים שהם בראש שלי

כל היום יש עבודה צחוקים ודחקות.

אני שוב מלאת אור.

חזרתי לדרך המלך.

לפני כמה ימים ראיתי אותו במסיבה של חברה משותפת.

נפרדנו לפני חודש וחצי חודשיים

הוא נמצא בקשר עם מישהי שנהנת מהחיים ותו לא וזה גורם לו להעריץ אותה

אני גם חושבת שזה מה שהוא צריך

היא הייתה בקורס שהדרכתי בו. נראת בחורה חביבה. הסתדרתי לעמוד מולה ולהדריך.

הוא אמר שהוא מתגעגע לשיחות שלנו ושלא הכל טוב אצלו.

אני חושבת שבחרתי להכחיש ולהדחיק את זה מהסיבה הפשוטה שאין לי דרך או רצון להתמודד עם זה עכשיו.

הוא איתה, טוב לו בקשר. אנחנו לא מדברים. טוב לי.

הוא אומנם חסר לי ברגעי אושר ועצב או ברגעים שגלגל"צ מחליט לשדר את supergirl

אבל אני מתגברת, אני כבר לא עמוק בקשר הזה.

אני חולה עליו בתור אדם, בתור חבר.

אבל כרגע הגבול בין בנזוג לחבר לחיים הוא דק מדי.

דיברתי עם חברה שלי שהשתחררה לפני כמה ימים.

היא אחת החברות היותר טובות שלי ולא דיברנו די הרבה זמן.

דיברנו על היחסים שלנו ועל מערכות יחסים שלי עם אנשים אחרים.

היא אמרה לי מספר דברים שאולי היו יכולים להיראות לי כמתקפה. הם נראו לי כמתקפה.

עצרתי לרגע לחשוב.

לחשוב למה באמת היא מתכוונת ואיך אני לוקחת את מה שהיא אמרה ומבינה אותו ולא רק מתגוננת ומסבירה את עצמי.

שאלתי שאלות אבל בעיקר הקשבתי.

היו לי באמצע רגעים שרציתי להגיב, אבל אלו היו הסברים והתגוננויות אז שתקתי.

הקשבתי לה באמת והבנתי למה היא מתכוונת.

זה היה קשה. היה לי קשה להבין למה היא מתכוונתואיך אנשים רואים את הדברים אחרת ואיך אני אמורה לתפוס את הדברים אחרת לחלוטין כמעט מאיך שתפסתי אותם עד עכשיו.

לראות דברים שאני לא רואה, שהרבה יותר קל לי ממקומי שלי לראות בראיה מצומצמת שכוללת רק את הפגיעה שלי.

השכלתי מהשיחה איתה.

ואני שמחה שדיברנו. לא אמרתי לה את זה.

נשאר לי שעתיים וחצי לישון ואני מאושרת.

טוב לי עד מאוד.

לפני זמן מה הייתי בהרצאה של חלומות שהמרצה אמר שברגע שהאדם חולם הוא מגיע לרמה מסויימת של רגיעה שבה כל הדברים שהוא לא יכול להתמודד איתם במודע צפים ועולים בתת מודע ו"נפתרים/נרגעים". לכן אדם עם הרבה בעיות שהוא לא מתמודד איתם ישן יותר. אנשים אופטימיים, מאושרים, מרוצים מהחיים ישנו פחות.

וזה נורא משמח אותי לחשוב שיש לי שעתיים וחצי לישון ואני מאושרת.

מישהו שהכרתי לפני כמה שבועות באילת התקשר אלי היום אחרי שלא דיברנו כמה ימים. בימים האלו חשבתי עליו ורציתי שיתקשר.

אבל אני לא בטוחה שרציתי אותו. אולי אני פשוט רוצה מישהו.

שיחות עם עצמי.