ימי חיי

בא לי לעשות הרבה דברים.

חלקם מונעים מדחף, חלקם אמיתיים.

לא תמיד קל להבחין בדברים האמיתיים.

היום ראיתי את בופור.

נותן איזה פרספקטיבה על החיים.

אבל לא משנה דבר.

מה שבאמת משנה זה השינויים שאני עושה עכשיו

זה שאתמול בערב קראתי איזה עמוד במדריך ללוחם האור

היה כתוב שם שכשלוחם האור ניצב בפניו החלטה חשובה

הוא עוצר, נושם ומסתכל על הדברים מסביבו.

על הדברים הטבעיים הבסיסיים שהאדם אינו עוצר לחשוב עליהם ביומיום.

על נשימותיו.

וחשבתי שאני מטילה ספק.

ואולי קשה לי ואולי דברים לא באים לי חלק

ולפעמים אני כועסת על עצמי ולא מבינה איך לא ניחנתי בתכונה הזאת

למה הכל קשה ומסובך

אבל יש בידי כלי מאוד חזק

והוא הטלת הספק הזאתי

על כל פעולה בסיסית

הבחינה של כל דבר שאני עושה

זה מה שמקדם אותי הלאה.