יושבת מול המחשב אחרי לילה די מאתגר עם אחותי בת ה12...
הכנו סבונים ביחד!
זה היה די נחמד..
היא הציעה שאני אעזור לה ושאני אכין כמה גם לחבר...
אכלנו, ראינו טלוויזיה וצחקנו די הרבה!
אמא חזרה והיא הביאה שווארמה..
ישבתי עם השכנה, קורין ודיברנו על חבר שלה, קובי!
הוא לוחץ עליה לשכב...
ואני מבינה אותה! לא שאני אומרת שאני מצטערת על זה שאני ואבישי שוכבים אבל היא מדברת על הכיף של לשכב רק מחובקים ועל הביטחון שהיא מרגישה כשהיא מניחה עליו את הראש!
אתמול זה מה שהיה לי ולאבישי..
אינטימיות גמורה שגרמה לי לבכות מכמה שזה היה יפה...
ונכון, אני נהנית מזה שאנחנו שוכבים 2-3 פעמים ביום כמובן כי סקס זה כיף, אבל לפעמים זה גם יותר מדי!
היא אמרה שקובי שולח לפעמים ידיים והיא פשוט צועקת עליו שיפסיק!
הוא כמובן נפגע והם רבים...
חחח לפעמים באמת בא לי לצעוק עליו שיפסיק לשלוח ידיים ורק יחבק אותי!
המין הגברי... פשוט קשיי הבנה!!!
בכל מקרה, עכשיו הוא במכללה...
אני פה לבד ומתגעגעת אליו כל כך! אפילו לשליחות ידיים חסרות התאקט שלו!
יותר מוקדם שמעתי את השיר final goodbye ומשהו בתוכי התכווץ!
חשבתי על זה שאני ישנה לבד הלילה...
נכון מעוות?!
רק היום בבוקר הוא נסע ואני מרגישה כאילו לא ראיתי אותו הרבה יותר!
היום בבוקר התעוררנו מוקדם ונסענו לבית שאן לעשות בדיקות דם...
סופסוף עשיתי את הבדיקה ל-HIV שכבר הרבה זמן אני חושבת לעשות (בלי להזכיר את כל הלחיצות של כל כך הרבה אנשים...) וזה די כאב האמת... אולי כי כל כך לא רציתי לעשות אותה...
אחרי זה הלכתי לאכסנייה בעיר בשביל לבדוק אם צריכים עובדים והשארתי שם את הפרטים שלי בתיקווה שיתקשרו!
חזרתי הביתה וניסיתי לשלוח לאבישי משהו שהוא היה צריך לפרוייקט שלו שהיה שמור לי במחשב אבל לא הצלחתי!
הרגשתי די חרא כי זה די דופק אותו... מקווה שהוא הסתדר אבל אפילו את זה אני לא יכולה לדעת כי אין לא לו ולא לי שיחות...
יותר מאוחר דיברתי עם עודד באייסיקיו ונראה לי שזאת הייתה שיחה נורמאלית! חח אני מחייכת כשאני חושבת על זה!
אמרתי לו שהלכתי לאכסנייה והוא שלח לי תמונות מנאפה... דיברנו על הבדיקות והוא תומך... הוא תמך עוד לפני זה! הוא ידע שאני לחוצה מהתוצאות למרות שניסיתי להכחיש!
החלטתי שאם זה חיובי (סיכויים אפסיים...), מה שאומר שאני ואבישי נפרדים, אני אטוס לחו"ל לדודים שלי ואלמד שם... כמובן שזה בתנאי שאני אתקבל! היה לי קשה לקבל את ההחלטה הזאת כי זה סוג של להודות בעובדה שיש סיכוי שזה חיובי...
אמרתי לעצמי מזמן שאם אני חולה אני לא רוצה לדעת את התוצאות כי אז אני אצטרך לחיות בפחד מפני היום האחרון ועכשיו זה גם אומר שאני ואבישי ניפרד!
זאת אולי הסוגייה הכי קשה עד עכשיו שהייתה בנינו! כבר כמה שבועות אנחנו מדברים על זה וזה די הכעיס אותי בהתחלה! האמת זה מכעיס אותי גם עכשיו אבל זה יותר קל כי אני יודעת שיש לי עכשיו לאן לברוח...
בכל מקרה רב הסיכויים שהתוצאות יהיו שליליות והכל יהיה בסדר... אני משערת שאז אני אתבאס שאני לא טסה לחו"ל אבל איך אני אוכל לעזוב את הבן אדם שאני אוהבת ולהתחיל חיים אחרים בלעדיו?
ישבנו עם בן ישי לפני כמה ימים... היה די מרענן לא להרגיש אליו רגשות שחשתי בעבר!
אני עדיין אוהבת אותו בכל הכח והעוצמה אבל זה כאילו נמצא בתת מודע שלי... זה לא מתבטא בחיי היום יום שלי ואפילו לא כשאני רואה אותו... זה רק זיכרון של אהבה חזקה יותר מהכל!
זה כמו סרט שראיתי או ספר שקראתי שהשפיע עלי כל כך ושינה את חיי (ע"ע "כמעיין המתגבר") וההד שלו תמיד יהיה אי שם ברקע...
מלבד זאת אני יכולה להגיד ב100% שאני אוהבת את אבישי ורק אותו!
נשמע קצת מסובך אבל לי זה כל כך פשוט!
נראה לי שזה די הסוף של הפוסט... אני לא עייפה אבל מיציתי!
אוהבת שיש דברים שרק כאן אני מבינה ויכולה להוציא!
תודה...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
