געגועים לעכשיו וכאן

היא רוצה לההיות גדולה,

היא רוצה להראות לכולם שאפשר

ליפול ולקום היא רוצה, כך היא אומרת.

ורק כשקר לה, רק אז היא עוצרת.

אופנים כמו לגדולים היא רוצה,לנסוע מפה לשם

אולי אפילו עד לקצה, אולי אפילו לים

זה אני שעוצר לא מרשה "את לא יכולה את עוד קטנה"

אך היא בשלה לא רוצה לעצור ,רוצה להסיג את כולם

ואני שוב מחייך ומסכים ורק מרחוק מסתכל

אני יודע שהיא יכולה ושהיא לא תעצור

ואין מה לעשות ככה זה עם ילדות

וכל מה שרק לא יקרה בסוף "זה יעבור"

ואני כל תפקידי לחכות ,לחכות לה שתחזור

ואם יהיה קר או אם רק תסמן..

אני אחבק ,אני אנשק

אני אהיה לה למשען