אז השאלה היא כמובן למה ...
כבר אז אפשר היה להבחין שמשהו שונה מרחף לו באוויר , כבר אז היה ברור לכולם שהינה זה בא .. ובכל זאת לא עשו כלום. אף אחד לא יצא אל הרחובות ולא הניף דגל, אף אחד לא אמר מילה . ורק קומץ "מטורפים" קטן הבעיר כמה צמיגים וכולם מהרו ורצו לומר ש"כמה זה לא בסדר" ושתייכף אבל תייכף הכל יסתדר ושוב תשרור פה השלווה .. ו"למה לעשות מהומה על מאומה" .. אבל ככל שעבר הזמן זה השתנה, החיים לא חזרו אל מסולולם אלא פשוט הסתגלו לחיות עם המצב . זה היה שם כל הזמן פשוט מונח וזהו, כאילו היה שם תמיד, חלק מן הנוף . ואחרי עוד קצת זמן היו שתענו בתוקף שזה ביכלל תמיד היה שם וביכלל"על מה אתה מדבר" .. ככה זה וזהו זה . או כמו שאמר פעם ההוא "אין דבר יותר קבוע ממשהו זמני".. אבל למה??
אנחנו יכולים לרצות הכל ,אנחנו יכולים לשנות הכל, אבל הכי קשה זה לרצות לשנות...
לההיות שם תמיד היא הבטיחה , לעזור לתמוך לחייך ולעשות אבל בעיקר לההיות שם .. מה יש בהבטחה הזאת של "אני אהיה שם " שמרגיע אותנו? אמא מבטיחה זאת לילדיה והם רגועים לגמרי , חבר מבטיח לאחר והינה רעות נוצרת, חתן וכלה מבטיחים זאת חגיגית לפני קהל והופ הרי הם נשואים.. אנחנו זקוקים להרגשה הזאת , להרגשה של "אני תמיד אהיה שם למענך" אנחנו רוצים לתת אותה לאחר ולקבל אותה בתשובה.אין ולא היתה תשובה גדולה מזאת לאף אחד, יש הרבה תשובות להרבה שאלות .. אבל אם תענו למשהו "הסר דאגה מלבך כי אני אהיה שם " הרי קניתם את עולמו .. די מוזר אם כך היות ואנחנו לא יכולים להבטיח את זה לתמיד , הרי מי יודע מה ילד יום ואף אחד לא באמת חי לנצח .. אז השאלה היא מתי מקבלים פטור מהבטחה שכזאת? מתי אנחנו יכולים לסלוח על ש"הוא" לא היה שם למרות שהבטיח?אם אדם נפטר חלילה או להבדיל אלף אלפי הבדלות פשוט לא זמין (נסע לחו"ל או למילואים- (גם זה לפעמים חו"ל..)) האם אז הוא פטור??
אם היה ולא היה האם אכן היה ?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
