געגועים לעכשיו וכאן

ושוב דממה עכשו

ושוב אנחנו בשתיקה

לא נוגעים לא אומרים

לא עוסקים בנקודה

זה לא ילך לא ימוג

לא יפוג לא יגוז

כמו פיל גדול ולבן

אף אחד לא מצביע

אולי את מנסה, מחכה.

אולי את פשוט לא אומרת

שמע בשמו לא נקרא

ולא יבוא הוא בדלת

האם שוב זה קורה

בחמסין יום שלישי

חודש אייר תשס"ה

לקראת בוא הערב והלבנה

הרי זאת נדע זה יגמר

לכאן או לכאן ואין אחרת

קשורים בשלשלאות אהבה

בבשר ובדם ובזאת הישנה

לכל מלחמה יש עוצר ויש דגל

לכל צד יש פצוע ויש חבורה

מי יקום ויצעק "הלו יש פה רגע"

דגל לבן להניף הרשות נתונה

והרשות נתונה ולא הסיבה

ויש שיקום ויקרא הן הינני

ויש שישתוק משקלה טון ורבע

כן זהו משקל, משקל הדממה

כבר הרבה ימים וגם מים

הרבה לילות של שתיקה

וכבר עברו גשר או שתיים

והינה האור בקצה המנהרה

יש מוצא זאת אני יודע

יש דרך ויש תקווה

זה רק אני שכבר אין לי כח

לעשות שוב את הצעד הבא

אני אחכה ואיתי הדממה

אני אחכה ולו רק הפעם

שמה ואולי והתקיים זה החסד

ואולי תגאלי את, את שתיקת הדממה.