געגועים לעכשיו וכאן

אזהרה : יצא שלא כמינהגי קצת ארוך. אנא הכינו צידה לדרך , הינה תייכף אנחנו יוצאים לדרך!

אחת לכמה זמן קורה שעבדכם הנאמן(?) פוגש לו אי מי ברחוב. איזה ידיד או מכר או סתם בן של שכנה של הדודה של אמא של סבתא שלו ( מכירים את אלא ?), בכל אופן לאחר אי אילו מילות נימוס (מ'ניינים - מ'קורה - אייךת'ה מרגיש ) תמיד תעלה השאלה ההיא - "נו , אתה עדיין עובד בחברה ההיא לממכר מחית בננות לאנשי השפלה ?" "כן" אני עונה. "אז אתה עדיין טס כל שני וחמישי בכל רחבי היבשת? " וכאן , כאן בדיוק מתמלאות עייני בן שיחי במין דוק של ערפל מבטו נעשה מצועף והוא כבר מפליג בדימיונו אל אליי מחוזות אי שם , בעודו ממריא בטיסה 742 מחלקה ראשונה (חלילה לא ביזנס) ידו האחת אוחזת כוס שמפניה מובחרת וידו השניה סיגר ( אסור לעשו בטיסות פנים או חוץ או ביכלל ) . ולא יעזור כלום. וכל אשר אגיד מכאן והלאה פול יפול על אוזניים ערלות . שנאמר, יותר משהעגל רוצה לינוק, רוצה האדם לטוס!

אז לכבוד סוף השנה הממשמש ובא הריני מוצא לנכון לפרט לכם מעט מייעדי הנופש ה"אקזוטיים" בהם ההיתי בשנה האחרונה למען תשפטו בעצמכם כמה מואי כייף לי בטיסות אלו , ואולי ואם רק תירצו הרי שתמיד ישנה משרה פנויה/מתפנת ואוכל להמליץ על שימכם , אז הכינו מיזוודות , הינה עוד רגע קט אנו ממריאים...

רק רגע , קודם כמובן צריך להגיע אל שדה התעופה כשעתיים לפני הטיסה לפחות על מנת שנוכל לעבור את כל בדיקות הביטחון הנדרשות בזמן (ארזת לבד? יופי) ואת גלי המתכות ( תוריד הכל , גם נעליים ... אייף מה זה הרייח הזה ? ), אז ודאי תומרו " אז מה, אז מגיעים שעתיים קודם. מה קרה? " או ! אז זה כי אתם זוכרים את הטיסה ההיא לחופשה באקפולקו. שמה היה זמן והעת היתה נתונה. בניגוד כמובן לחודש אוקטובר אצלנו , חודש בוא ההיתי צריך לטוס (פעמיים!) לסינסינטי הלו היא בירת הבוטנים האגדתית למען (עניין של שעה וחצי טיסה סכ"ה) אוכל להסביר לפלוני למה כדאי לו למכור חמאת בוטנים ולא ממרח קקאו למשל, אממה-מה. הפגישה נועדה להערך בשעה 10 בבוקר כדרכם של פגישות שכאלו ואילו פלוני זה עובד כשעת נסיעה מנמל התעופה . עכשו ילדים מי יכול לעשות חשבון ?  יופי, הבא נתחיל-

כדאי לההיות שם בעשר בדיוק(!) יש להחסיר שעה של נהיגה והינה 9 בבוקר, הוצאת רכב מממשרד רכב מושכר בשדה , חצי שעה. טיסה - שעה וחצי (השעה ירדה כבר ל 7 בבוקר) צריך לההיות שם שעתיים לפני והרי לכם השעה 5 בבוקר גם לנסוע לשדה התעופה לוקח זמן כמובן. ככה, שבלי להתעקב לקפה של בוקר ובלי לקחת שום עיקוב בתיכנון צריך לקום ברבע לארבע! עכשו בוודאי חדי הזיכרון זוכרים שציינתי שההיתי שם פעמיים באותו החודש . או , זהו בדיוק- פעמיים , ולמה? נו זה פשוט כמובן , היות וההוא לא סידר את כל הדרוש לפגישה הראשונה הרי שעם הופעתי רענן (?) וטרי (?) כגזר(ער כבר 6 שעות ), בדיוק ב 10 בבוקר נכון לפגישה . יצאה בת קול ואמרה " אופס- אנחנו לא מוכנים . אפשר שתבוא שוב מחרכך? " והיות ובקשה זאת אינה בקשה כלל אלא יותר קביעת עובדה ( הלקוח תמיד צודק - והוא גם משלם את הכרטיסי טיסה ) הרי שלא נותר לי אלא למלמל " שטויות , זה כלום. תמיד רציתי לטייל בדיוק פה בסביבה השוממה והצחיחה הזאת באמצע שום מקום ולראות מקרוב כלום" והופ , הינה חלפה לה טיסה חזרה (שוב לחכות שעתיים וכ") והכל כמובן באותו היום היות ותקציב טיסות יש אך למרבה הפלא גם צריך לההיות בעבודה יום למחרת...

אבל וודאי תאמרו " אז מה, זה הרי לא קורה כל יום" נכון ואמת , אז הרי לכם סיפור הטיסה לאריזונה ! ארץ האינדינים והאש. ולא עוד אלא שהתבשרנו שאנו מיועדים ללכת לכנס ענק(!) שבו יסבירו בדיוק למה פרות חולבות מעדיפות שעורה ולא חיטה! ואל לכם להקל ראש בזאת כי המארגנים טרחו ושיריינו מקום ב" ריזורת" ( אותו מקום מופלא בו יש הכל מכל. מלון ובו חמש(5) בריכות . כל אחת שונה מרעותה ומגוון ענק(!!!) של חנויייות ומסעדות יעמוד לרשותיינו וכל זאת ל4 ימים תמימים!) . עכשו , אתם בוודאי כבר מצקצקים בלשונכם ואומרים " נו,נו - מה רע לו זה כי התלונן?" ועל זאת רק אומר " לא שאלתם מתי!"  אבל לפני הכל הסבר קצר. ידוע הוא זה מכבר בארצות הנכר כי עונות התיירות הינם מקור ענק של הכנסה לכל אותם מלונות ובחודשים ה"נכונים" לא תוכלו להכניס ולו סיכה אחת , שלא כל שכן להשיג חדר במקום שכזה .  אבל- מה קורה בחודשיים ה"לא נכונים"? נכון, בחודשים אלו משכירים את כל האגף הצפוני לאירגון מגדלי הפרות הדרומי בפרוטות של ממש , רק למען יהיה מי במלון ולא יעלה אבק. - עתה , הבה נחזור לסיפוריינו אותו עזבנו בעודי מפליג (טס) לאריזונה הלו היא בירת השמש. ומתי כל זה ילדים ? נכון . אוגוסט. עכשו , מי שלא חווה חוויה מרעננת שכזאת לא ידע להאריך כראוי את החום הקל (43 בצל) בשעה 8 ושלושים בבוקר !!!

כמובן שהחדרים היו ממוזגים וכל זה , אבל , כמה זמן אפשר לשבת בחדר? לא הרבה , אז יורדים אחר הצוהריים למטה אחרי שכל שעות הבוקר עברו בנעימים בהרצאה מרתקת לגמרי ( " תולדות האספסת - מבוא א' ) ופוסעים מעדנות אל עבר הבריכה. מהר מאוד עוברים לריצה היות והכל לוהט וצל איין ( כלומר היה צל , אבל הוא נתפס על ידי מספר חדרניות זעופות מראה האוחזות מגבות בידייהן וכל מבטן אומר - ביגללך אני פה בשמש!) . לא נורא אומר האדם בליבו , המיים . המיים יצננו את גופיינו וישיבו את נפשיינו... מייד מזנק הוא אל המיים ובעודו באוויר חולפת בו המחשבה " למה אני היחיד שמזנק למיים?" אולם מקץ שניה קלה מייד מבין הוא את התשובה -  המיים - אותם אלו שמרחוק נראו כל כך מזמינים- ובכן, אפשר להכין איתם תה/מרק חם בלי כל צורך להשתמש בזוטות כגון גז או פלטה חשמלית. (הם מספיק חמים ברוך!) היות והם עומדים מספר ימים בשמש המידברים ללא כל סכך או מגן כל שהוא ( למה לשים מגן ? הלו התיירים של ממש לא מגיעים מאוגוסט).

טוב תאמרו, זהו כמובן מקרה . ועל זה אומר . שיקגו! ( המקום, לא המחזמר) גם עיר זאת ברוכה במרכז תערוכות יפה ונאה. אלא מה היא גם קרויה עיר הרוחות ( לא רפאים משה, רוח נושבת קלילה , רוח) ולכן עיר זאת על הרוח הנושבת בא נחשבת לנעימה מאוד בחודשי החיץ החמימים. כלומר- כך לפחות שמעתי מסיפורים. אני לעומת זאת הוזמנתי לשם ( שוב פעמיים) לשמוע כנס מבריק ( בננה - צהוב או ירוק מה עדיף? מבוא א' וב' ) וזאת כאמור ע"י אירגון מגדלי הכבשים הדרום מערבי שאיך לא, השיג מחירים מצויינים ממש. במרץ!

ומי שלא הלך מהמלון ( עניין של רבע שעה ברגל לכל היותר , מה אתם עושים עניין , לא אירגנו הסעה כי חשבנו שתירצו לראות את העיר) לתערוכה בקור של מינוס 25 מעלות לא חווה נוף מדהים שכזה מיימיו!   עדרים עדרים של אנשים הולכים כדבוקות על מנת לשבור מעט את הרוח השורקת , מבחר ססגוני של כובעים ומטריות עף באוויר והכל אומר " קחו את נשמתי בעבור צעיף וכפפות!" .

עוד ועוד נסיעות רבות היו השנה ( זכורה הנסיעה לפלורידה - "אתם רבע שעה מידיסני אבל אנחנו אירגנו לכם ערב בינגו ושקופיות "  וגם הטיסה לווגס -" כן זה לאס ווגאס - אתם רק שעה וחצי מהסטריפ היכן שכל המלונות נימצאים אבל מנגד עוד נישארו לנו שקופיות " ) ועוד כהנה וכהנה וכיוצא בזה .

(ועוד לא סיפרנו על נהיגה בגשם שוטף 5 שעות לדרום מערב כלום פינת שום מקום רק על מנת לגלות שיש באזור כנס אחר לגמרי ואין חדרים פנויים בעיר אז למה שלא תנהגו עוד שעתיים צפונה ? שם בטח(!?!) יש חדרים פנויים)

אז זהו זה ילדים , אם תהיתם בליבכם ( אתם עדיין כאן ? ) איך הוא מסתדר לו עם כל כך הרבה מואי כייף של טיסות (מי אמר רק מחלקת תיירים ולא קיבל ) אז הינה. ככה בדיוק זה נראה מבפנים . המון המון כייף ,זוהר ואור ...

אז בברכת שנה טובה שנה חלפה אני עוד מעט ימריאה ... כמו תמיד

שמיים כחולים.

נ.ב. שכחתי לציין את הטיסה ללילה לאוקלוהמה ומישם למחרת 10 שעות נהיגה רצופה (אין טיסת קישור כי לא הזמנו מראש אז אל תתלונן) לארקנסו צפונית לפגישה של שעה ( " נו אתה כבר באזור(?) אז למה שלא תקפוץ לרגע? " ). אבל הלו צריך להשאיר משהו לפעם הבאה...

הבהרה : כל השמות המקומות והכתובות שונו כמובן למען הגנת הפרט(?) אבל הכל אמיתי והיה וקרה ! טיסה נעימה ...  :O)

ואי אפשר ביכלל ללא תמונה .