געגועים לעכשיו וכאן

היום נתקלתי בתאוריה חדשה שעניינה ושיעשעה אותי ביותר,

למה זהב שווה "זהב" ?

כלומר, למה ומדוע החליטו אי אז בימים שזהב הוא "יקר" והתחילו להישתמש בו לסחר ומסחר?

תחשבו על זה לשניה, זהב הינו מתכת נדירה יחסית שאינה מפוזרת כך סתם על הריצפה . צריך לכרות ולחפור הרבה עד שמגיעים אליו. והרי שהוא ניסחר כבר הרבה הרבה זמן ולא רק בעת החדשה, מאז ומעולם אנשים השתמשו בזהב . אז איך ולמה? למה דווקא מתכת זאת?

ועוד,  בעת הקדומה בה הוא היתגלה הוא לא אמור היה להיות שווה כלום, למען האמת הוא היה אמור להיות מתכת חסרת ערך היות וזהב כשלעצמו הינו מתכת רכה ( נסו לנעוץ שיניים בזהב והרי שתצליחו. - כן, ממש כמו בסרטים על הפושעים הישנים שבדקו כך האם הזהב שלפניהם אמיתי ) כלומר הוא לא היה יכול לשמש ליצירת כלים שימושיים בעת העתיקה כגון סכינים חרבות חניתות מחרשות ומה לא. הוא פשוט רך מידי.

אז למה במקום לעקם את האף אי אז ביימים ולומר " איזה בעסה - עליתי על מכרה זהב שלא שווה כלום  ואי אפשר לעשות איתו כלום" במקום זה נעשתה עשיר ???

איך זה קרה ? ולמה?

מישהו מכיר את התאוריה הזאת ?