Life Is A Show

כידוע,אני בצבא

וסגרתי את השבת הראשונה בחיי בצבא,בבסיס אחר,עושה שמירות ללא הפסקה.

ועכשיו חזרתי,אחרי שבועיים,עייפה כל כך.מותשת וממוטטת,נפשית ופיזית.

ומחר שוב צבא,ועוד לא סיימתי לארוז,ובדיוק חזרתי מסרט בסינמה סיטי עם קוזאק,שכבר חודש וחצי בצבא,והוא בתותחנים,וכולו צרוב מהשמש,ועם עשר קילו פחות עליו...

גם אני ירדתי במשקל.לכו תסבירו איך אפשר לרדת במשקל כשטוחנים אוכל ממש טעים בלי הפסקה.

אבל עובדה,ירדתי עוד שני קילו.ואני מגלה שרירים שלא ידעתי על קיומם.זה מדהים כמה כוח מקבלים מלהרים את התיק גב ששוקל טון כל יום...

והשבוע מסיימים את הקורס. אני אהיה משק"ית שלישות לכל דבר.

ואני אתגעגע לאנשים האלה.יש כאן אנשים שאני אולי לא אראה שוב בחיים.

וזה עצוב,אבל זה קורה.

וזה צבא,וממשיכים הלאה,במסלול.

סוף העסק-ינואר 06. יש זמן.

חוזרת חמשוש,מסיבת סיום קורס ב"לכת",טקס עם ההורים (סופסוף!)

מבטיחה לעדכן.יש הרבה דברים שכתבתי לעצמי במחברת כששמרתי.והיה לי מספיק זמן לכתוב....