Life Is A Show

לאחר לבטים רבים וקשים,ולאור מה שקורה לי בחודשים האחרונים בתחום הרומנטי (סיפור ארוך שנגמר,סיפור קצר שנגמר לפני שהתחיל,אבל השאיר אלף סימנים אחריו) הוחלט,בעקבות התייעצות עיקשת ורצינית עם הדחפור ומיסטר קולה,ידידי היקרים,שהדבר החכם ביותר שאני צריכה לעשות זה...ללכת לדבר איתו!

אז נכון,אלף רמזים עם כפל משמעות-

"אל תיעלמי לי"

"תיהיי באיזור"

"יש סיכוי שאת באיזור שלי?"

וכו' וכו',אבל די, כבר נגמר.

ואני די מחורפנת,ועייפה,ועברה עלי שבת כל כך מוזרה וקצרה,בניגוד לזו הקודמת,שלא נגמרה במחסום הראשון,השני,השלישי או הרביעי שהצבתי בכל אותה שבת....

כבר לא יודעת מה להגיד-אם לנסות בכלל לדבר איתו על המשך,אם לפסול את הכל על הסף,אם לבנות את הקשר כידידים-ספק-חברים,להמשיך את הלופ הזה,כמו עכשיו,הסמי-רומנטי, ובכלליות,להחליט עם עצמי סופית שאני חייבת אותו בחיים שלי?

ואני יודעת שאני לא יכולה ככה,בקלות,לשלוף אותו מתוך החיים שלי,מתוך ההווי שלי. הוא קרוב מדי,קשור מדי,כרוך מדי בכל דבר שהוא פשוט לא יכול לעזוב,ואני לא רוצה להעזיב אותו,אף פעם.

אחד האנשים האהובים ביותר שפגשתי בשנתיים האחרונות, ובכל זאת-הוא כמו חידה מבחינתי.

האם יהיה לזה סוף?

לעתיד הפתרונות.בינתיים-נזרום....