איך זה שמפרמטים את המחשב לגמרי,ומוחקים לי את כל אלפי השירים שלי,
ווירוס התולעת עדיין מסתובב לנו במחשב?
ואיך זה שעברו כבר שלושה ימים,ומאתמול אני מרגישה מין דחף כזה ביפנים לדבר איתו?
אני ממש מתלבטת אם לשלוח לו הודעה מתישהו,אולי כשהוא חוזר לחג השני,אולי אפילו לראות אותו
לתת לו סופסוף את מה שהכנתי לו ממזמן ורציתי לתת לו,כי זה בשבילו,
שיעשה לו קצת יותר צבעוני בצבא.
לא דיברתי איתו מאז בכלל.
מכבדת את השקט של שנינו,כל אחד והזמן שלו.
רק באותו לילה שלחתי לו אסאמאס "לילה טוב" והוא החזיר לי באחד משלו.
אבל זהו.
שום כלום.
ובכיתי מדי פעם,בכיתי כמו ילדה קטנה במקלחת,ממש כמו בסרטים,אבל זה עבר לי.
וג'ו רצה שאני אבוא איתו לבומבמלה ליום אבל אני ממש נלחצתי פיתאום מזה שיש לי מתכונת בכימיה עוד פחות משבוע ולא נגעתי בכלל בחומר כל הזמן של החופש הזה,כי הייתי במין אמוק כזה,וביומיים האחרונים הייתי פשוט מסטולה,אז ויתרתי.
הוא מאוד כעס עלי ואמר שאני חייבת קצת זמן לעצמי אבל מה לעשות,לא נגעתי בכלל בחומר ואני חייבת עכשיו,לפני שיהיה מאוחר לחלוטין לכל העניין הזה.ועוד יש לי יומיים אחרי הכימיה מתכונת באזרחות,אז בכלל.
המון תודה לו,שמצד אחד ניסה כל כך להתחשב ולא לפגוע,אבל מצד שני גרם לי להסחת הדיעה ממש לפני המתכונות.
ובעניין ה"ליצור קשר"-החלטתי,אחרי שנרגעתי והבנתי שבאמת אין לי מה להיתרגש ונכון,זה כואב וזה עצוב,אבל אחרי שזה יעבור,וזה בטוח יעבור-למה לא להישאר איתו בקשר? אחרי הכל הוא כאן,ולא מרוחק עשרות קילומטרים (למרות שהמצב עכשיו הוא הפוך..אבל עדיין...).
החלטתי אתמול להתייעץ עם ציפור דרור על זה-היא הרי יותר חברה שלו משלי,ואני בטוחה במאה אחוז שכל מה שאני אומרת לה או אפילו בחלקו,שנוגע אליו,יגיע אליו איכשהו.
אז כמו בתוכנית לוגית מוסדרת היטב,שלחתי לה אתמול הודעה שיצרה שיחה מקוצרת.
אני :"ציפ,אני יותר ממתלבטת אם לתקשר איתו מתישהו,ואם זה לא יגרום לו ללחץ".
ציפ:"אני חושבת שאין לך מה להפסיד".
"אבל אני ממש מפחדת זה רק יריע את המצב ויראה כאילו אני רודפת אחריו"
"אולי באמת כדאי שתתני לזה עוד יומיומיים למרות שלא נראה לי"
"חשבתי לשלוח לו הודעה כשהוא חוזר ואז יש אולי מצב שאני אראה אותו.אבל...."
"ולמה לא נראה לך? לי זה די ברור שאני לא ממש יכולה להשפיע.מה שכן,הוא חסר"
"נראה לי שבאמת תתני גם לו וגם לך עוד זמן זה יהיה יותר בוגר"
"אני לא יודעת אם יותר בוגר מאיך שאני מתמודדת עם זה אפשר,אבל שיהיה."
"אני מבינה אותך אבל תני לו את הזמן לא דיברתי איתו מאז אבל אולי הוא רוצה"
"אני בעצמי ממש מתלבטת אם זה טוב ואיך זה ישפיע לכל כיוון."
"אולי כדאי שתחכי עם זה קצת...נפרדתם שלשום חכי עוד קצת"
"מה שכן אני רוצה להעביר לו איכשהו שאני כאן בשבילו עדיין,למרות הכל."
בכל אופן,אני באמת מקווה שהיא תעביר לו את זה איכשהו וזה נראה לי קצת מוזר שהוא לא דיבר איתה מאז...
עם כל הכבוד אליה,ויש כבוד,היא הרי גם משחקת את המשחק יפה מאוד כמו שהיא שיחקה אותו לפני כמה ימים,למרות שהיא ידעה טוב מאוד מה הולך לבוא.אז אני ממשיכה לשחק אותו לטוב ולרע,ואחרי הכל,אני יודעת שלא משנה מה היא תגיד,היא עדיין חברה שלו ובקטע הזה-אני יכולה להשתמש בזה לטובתי,כמו בדיוק בעניין הזה.
כרגע אני פשוט בשוק מעצמי שעשיתי כזה מעשה של בחורות פלצוחות אבל שיהיה,אני משחקת את המשחק.
ומכיוון שבאמת אין לי מה להפסיד-כי הרי כרגע מודבק לי סימן שאלה ענק על הראש בנושא הזה שאני פשוט מנסה לא להתייחס אליו ולהיות בזכות עצמי,עשיתי את זה.
מאתמול בלילה חשבתי אם לכתוב את זה כאן,מתלבטת אם להפנות אליו קריאה אישית כשאני יודעת שמן הסתם,הוא יקרא את מה שכתוב כאן, "כדי לבדוק שאני בסדר" כמו שהגברת מלמעלה אמרה,שאני ממש לא אהבתי את זה כי אחרי הכל זה באמת המקום האחרון שצריך לבדוק בו דברים,אבל שיהיה.
אם אתה מגיע לכאן,רק שתדע,שהדלת של הבית שלי תמיד פתוחה בשבילך,ואם אתה צריך אותי,אני כאן,כמעט כמוה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
