לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Life Is A Show


החיים הם במה ואני הרקדנית.מאחורי כל שיר וריקוד יש סיפור,מילים כתובות ומוזיקה. פעם אמרו לי שאני יודעת לספר סיפורים. ואני מספרת-רוקדת ושרה,כותבת ויוצרת. ברוכים הבאים למופע שלי.

כינוי: 

בת: 39

ICQ: 100005766 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2004

הילדה שיכלה להזיז הרים


הילדה שיכלה להזיז הרים,כרגע לא מסוגלת לסלק את המערבולת הקטנה שמתרחשת בה.

הילדה שידעה להזיז אנשים,לא מבינה איך טעתה במקצב הפעם הזו.

הילדה שכוח הרצון שלה מקביל לאינסוף ככל שהיא רוצה את הדבר יותר,

מרגישה חסרת אונים ליד סערת הרגשות שבולעת את כל מה שקרוב אליה.

הילדה החזקה,הנחשה בדעתה,הרצינית והבוגרת,

לא רוצה כרגע להתהדר בכל המגנים והשיריונות האלה.

היא רוצה רק חיבוק והבטחה שהכל יעבור בשקט.

כי כרגע,היא סובלת מאוד מהמערבולת בתוכה,

שמאיימת להטביע אותה בסבך של רגשות אשם,רגשות מעורבים,רגשות קשים וגם סתם רגשות.

הילדה שעשתה הכל בשביל החברים שלה,שכל כך רצתה שיאהבו אותה והורידה את כל המסיכות וההגנות,

נמצאת כאן כרגע,כואבת ובוכה,שוב,מחפשת את עצמה ולא מוצאת.

מרגישה נבגדת

חסרת הסברים

כמו ילדה קטנה

 

ולא כמו נערה כמעט בת 18,שהיתמודדה עם כמה דברים בחיים והמשיכה הלאה.

 

(זה קטע שהיה צריך להרשם בבמה חדשה,לשם הולכים דברים רבים שלי.אבל הבאתי לכאן הפעם,כדי שתתרשמו)

 

(ואני תוהה-אולי אלו הנסיבות,אולי אלו הלחצים ואולי כולם ביחד,שגורמים לי להרגיש כל כך אנושית ופגיעה למרות כל ההגנות?)



רציתי להגיד לו עכשיו שהוא משוחרר,בשיר שהוא כתב רק כשהתחלנו להיות בקשר,

על כמה שהאהבה גורמת לו למחסום בכתיבה.

אז נשארתי בשקט מול השיר,מרגישה קצת נבוכה,קצת לא בנוח-כי הדבר באשמתי.

אני,מצידי,כותבת כמו שאני נושמת-פשוט לא יכולה בלעדי זה,ולכן הכתיבה המשיכה הלאה והניבה כמה שירים עדינים ויפים,אפילו קצת קיטשיים (מה שדי לא מתאים לי...),וסיפור אחד שגם עכשיו,שאני קוראת אותו,אני מתרשמת מהעוצמה שלו.

כמה שאהבתי את הבחור הזה.כמה שכל כך השתדלתי שלא לפגוע בו.

גם כי קיבלתי איום בחצי-צחוק,ש"אם תפגעי בו יהיה לך עסק איתנו",שבהמשך התפתח ל"הוא לא יפגע בך.אם כבר,בטוח,אז את תפגעי בו".

רצה הגורל,ואני דווקא לא זו שיצאה הפוגעת אלא הנפגעת,ולי,אם נלך לפי השיר שלו,יש מספיק כאב כדי לכתוב אלפי מילים.

 

אבל אצלי הדברים יוצאים מעצמם.

לאו דווקא לפי פקטור מסויים.

 

אולי אני אשים קישור לכמה דברים,שתלכו (מי שרוצה) ותראו,ותגיבו?

למרות שקיים גם ככה לינק לדף שלי ב"במה חדשה" בצד היומן.

 

פתאום מתחשק לי.

פתאום גם בא לי לספר ששלחתי אחרי הרבה מאוד זמן שני סיפורים שלי למעריב לנוער.

מי יודע,אולי עוד יפרסמו אותם.

עד אז,אני אמשיך לכתוב בשביל עצמי.זה עוזר לי תמיד להתמודד.

ואני גם אלך ללמוד-המוח שלי היה עסוק וטרוד בדברים אחרים,ולא ממש למדתי.

אבל יש עוד סיכוי אחד קטן,אחרון.

נראה מה יהיה :)

נכתב על ידי , 13/4/2004 02:34  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



15,552
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , מתוסבכים , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לAydelvayss אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Aydelvayss ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)