לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Life Is A Show


החיים הם במה ואני הרקדנית.מאחורי כל שיר וריקוד יש סיפור,מילים כתובות ומוזיקה. פעם אמרו לי שאני יודעת לספר סיפורים. ואני מספרת-רוקדת ושרה,כותבת ויוצרת. ברוכים הבאים למופע שלי.

כינוי: 

בת: 39

ICQ: 100005766 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2006

אמצע הלילה


וכבר כמעט אמצע דצמבר,הגשם בחוץ, סופסוף.

ופתאום קר מספיק בשביל ללבוש סוודר ופליז, ולשים מעיל צמר ארוך וצעיף,כמו שתמיד הלכתי, בלי לפחד ממשטרה צבאית.

כי החורף הזה,לשם שינוי,אין מדים. ואין צבא.

 

ובלי להרגיש אני משוחררת כבר כמעט חודש וחצי..וכבר כמעט חודשיים שאני בבית.

מתוך השלושה שבועות של החפש"ש הייתי בבית אולי יומיים ברציפות.

את הכניסה לחפש"ש שלי פתחה הלוויה של אמא של חבר טוב, המשיכה השבעה, שבה הייתי בעיקר כתף תומכת במשרה מלאה,ולאחר מכן- בת זוג לאריה, שפיתאום צץ והופיע לו..

וכבר עברו שלושה שבועות,ופיתאום כבר התחלתי לעבוד...

ארבעה שבועות בעבודה קשה ופיזית, הרמת ארגזים וסחיבת משקל והרבה מאוד שעות עמידה על הרגליים..ופיתאום אני שמה לב שכואבות לי הברכיים,ויש לי מתח בשרירים שלא עובר...ואז הגיע הכאב לגב התחתון,ונעצר להתנחל שם.

ובעצם,מהרגע שהכאב גב התחיל הוא לא הפסיק...אותו אחד שהתפתח במשך שירות שלם בסחיבה של עשרות תיקים כבדים (במיוחד הגדלתי לעשות ביום שיצאתי לחופשת השיחרור,עם לא פחות מאשר שלושה תיקים שמשקלם הכולל הגיע ל-15 קילו,אם לא יותר) ונשק שנשאתי בגאווה גדולה על הגב ללא הפסקה כמעט,במשך שנתיים...

 

והחלטתי לעזוב,כי עבר עוד רגע ואני כבר לומדת לפסיכומטרי! כבר שבוע שני ברציפות.

הגעתי להחלטה והבנה שאם ברצוני להגיע למקום הרחוק ביותר שבו אני יכולה להיות,ואם אני שואפת ל-700, אני חייבת להפסיק לעבוד ולהתחיל ללמוד. אחרת? זה פשוט לא ילך....

 

ועזבתי בזמן,כי אחרי הכל נשים תמיד ישארו נשים וברחתי מעבודה שהיא פשוט קן נחשים...

רק חבל,כי סה"כ מאוד נהניתי שם...אבל כאמור,ברחתי בזמן הנכון בדיוק...

עשיתי את הכסף שלי,והלכתי.

 

המצב הקיים:

חשבון- בפלוס גדול.

הלימודים-במגמת עלייה

חיי החברה-נדחקים לפינה,אבל מה כבר אני יכולה לבקש?

 

יש אולי שלושה אנשים על הכוונת. כל אחד מהם מציע משהו אחר,אם מציע בכלל.

ואחרי הכל, למה אני ממהרת? החיפזון מהשטן,אמרו רבים וטובים ממני...

 

רק שהכל יעבור, ב-20.2 אני אהיה האדם המאושר ביותר עלי אדמות (אחרי הפסיכו,כמובן).

מחשבות על לעבור לגור בקיבוץ, על אירגון הטיול הגדול, כאשר מנגד יותר ויותר מחברי לשירות פורסים כנף וממריאים הרחק אל ארצות נידחות..והתמונות? מדהימות וגורמות לי לרצות להיות שם כבר....

 

אני בהחלט צריכה לכתוב יותר. כבר שכחתי עד כמה זה משחרר.

הולכת עוד קצת ללמוד ואולי גם לקרוא...זה תמיד כיף.

לילה טוב....

נכתב על ידי , 13/12/2006 01:54   בקטגוריות עידכון תקופה, עוד דלת נפתחת  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



15,552
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , מתוסבכים , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לAydelvayss אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Aydelvayss ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)