Life Is A Show

ואתה תחזור ואני אשכח-

אני לא יכולה לשכוח.

לא יכולה לשכוח את הרגע הזה שהבנתי שהפעם זה יהיה שונה, שהפעם זה יהיה חזק מספיק.

לא כמו כל שאר הפעמים.

"אני לא רוצה להיות עוד אחד מהבחורים שיצאת איתם".

ומהרגע הראשון ידעתי שאתה לא כזה.

אתה פשוט אתה.

ה-אחד.

ואולי אני עוד אתחרט על זה, ואולי זה עוד לא נכון, אבל אני מצטטת אותך,שוב-

"מה שצריך לקרות יקרה".

רצית לדעת אם תקום בבוקר יום אחד ותצטער על זה?

אני מצטערת.

מרגישה כאילו שזה כבר לא תלוי ולא משנה, כאילו עוד חצי שנה כשאני אחזור הכל יהיה כמו שהיה.

הלוואי.

לזמן אין משקל כשרוצים באמת.