מחר מסיבת סיום.
עוד פחות מ-24 שעות אני אהיה בוגרת רישמית של התיכון.
בת 18,עוד שנייה עם תעודת בגרות ביד,עוד פחות מ-24 שעות במעמד האחרון עם השכבה שלי,בתור תלמידה,עם המחנכת שלי בשלוש השנים האחרונות,בתור כיתה,בתור שכבה.
זה מוזר.
אנשים שאני נמצאת עם חלקם 12 שנים ומחר זה נגמר.
לא קשורים אחד לשני.לא יותר ממה שאנחנו היום,אבל אין כבר דבר מאגד.
מצד אחד זה טוב-תמיד רציתי להתנתק.
מצד שני,זה נגמר. אין יותר את המצב הזה.
אז כן,היינו ביחד בשכבה,בבית הספר,בכיתה,למדנו ביחד.
הכל בלשון עבר.
והדברים רצים.
היום קיבלתי תאריך כמעט סופי לנסיעה לסיני. עוד חודש ואני שם.
גם כמעט והגעתי להחלטה לגבי ההופעות של קוקה קולה.מתלבטת מאוד בין ברי סחרוף ומשינה,ליהודים ואביב גפן. ועם מי ללכת? עמית אמרה שהיא רוצה לבוא איתי כבר לפני הרבה מאוד זמן,רק שהיא עכשיו עסוקה עמוק עם הצופים-בדיוק היום היא יצאה להכנה של הקורס מסכם ולא הצלחתי לתפוס אותה.
וגלעד בצבא,אבל ברגע שהוא שמע משינה וברי נפתחו לו האוזניים והוא הבטיח שהוא יבוא איתי.
רק חבל שהוא לא אוהב את היהודים.אבל מצד שני,ביהודים כבר הייתה כמה פעמים ותמיד יהיו להם יותר הופעות.
משינה זה בטוח.השאלה אם זה יסתדר מבחינת זמנים וכו'.רק שיסתדר.
שבוע הבא אני כנראה באילת,אם הכל יעבוד כמו שצריך.
ואולי אולי מצאתי עבודה-קצת קייטרינג,אולי ממש עבודה בחנות-אני מתחילה לחפש עכשיו.
הייתי היום בבריכה,תפסתי צבע.גם אתמול בקיבוץ וגם היום,בבריכה המאגניבה והאהובה שלי.
הייתי היחידה שם,מתחרדנת בשמש,לא מתביישת להישאר רק עם הבגד ים ביקיני,אפילו שבד"כ אני תמיד נשארת עם חצאית קצרצרה או מכנס גלישה.אבל הפעם-הייתי לבד.והיה כ"כ כיף.
רק חבל שאפילו שהייתה לי חניה מושלמת,בצל ולבד,כשחזרתי גיליתי שריטה אכזרית על האוטו,שנעשתה ע"י מכונית פיק-אפ שחנתה קרוב מדי אלי. מניאקים.
שמנו היום גם סופסוף דיבורית ברכב.כמה כיף להיות מאגניבה ולא לדבר בספיקר אלא כמו בנאדם אמיתי.
יוון ניצחה את פורטוגל ביורו 2004. זה כל היחס שזה יקבל.
הבנתי שהם איזו קבוצה סוג ת',או כמו שגלעד אמר "אם יוון ניצחו ביורו זה כמו שישראל הייתה מנצחת במונדיאל" השוואה מקסימה ממש :)
אני קרעתי לאחי הקטן את הצורה באיזה משחק מונופול חדשני שהוא קיבל.בהתחלה הוא הוביל וכמעט רושש אותי,אבל בסופו של דבר אני רוששתי אותו והוא פשט את הרגל לגמרי,אפילו שלו היו את רוב הנכסים וההשקעות,לי פשוט היה הרבה הרבה יותר כסף .
אני לא חושבת שאי פעם שיחקתי כל כך הרבה זמן במונופול ככה וגם נהניתי.
ולא,אני לא חננה.באמת ששיעמם לי! ובאמת שנהנתי מכל רגע. שיחקנו במשך כמה שעות טובות.
ועוד דבר אחד לסיום?
ההכנות למסיבת-סיום מתחילות כבר מחר על הבוקר. קבעתי תור לספרית-לעשות פן. זה הדבר היחידי שהוא קצת מושקע ופלצני בכל התילבושת שלי וזה משהו שהרשתי לעצמי,אפילו שיכלתי פשוט לסדר את השיער שלי רגיל כמו שהוא וזה היה לא פחות יפה,כי עכשיו מרוב אורך הוא מתגלגל בקצוות למין בקבוקים כאלה וזה די נחמד,רק חבל שאם אני מסרקת אותו הוא נהרס.
אז נעשה פן,זה יצא מדהים זה בטוח. שיער ארוך וחלק זה יפה.
ההופעה שלי עצמה-לטקס עצמו כנראה הג'ינס גריפ המאגניב שלי וגופיה יפה,
ואני צריכה להחליט ולקבוע לאיזו חברה שלי אני הולכת אחרי,כדי להחליף לתלבושת למסיבה-חצאית מעטפת ארוכה ארוכה בצבע לבן עם נגיעות של שחור,אדום,כתום וצהוב (נשמע נוראי אבל זה לא) וגופיה שחורה שחתוכה בגב וחושפת את כל המותן,נעלי גזית בצבע אדום שמצאתי שבוע שעבר בשנקין ועוד כמה דברים אחרים.
לא הספקתי לקנות תיק וגם לא שרשרת.אני מקווה שאני אמצא אולי משהו מחר,אולי מאחת החברות שלי.
בטקס הסיום הזה,שמסמל כל כך הרבה וכל כך מעט גם,אני לא מופיעה.דווקא הפעם הזו אחרי כל כך הרבה שנים החלטתי שלא.אבל אני לא מצטערת על זה,באמת שלא.
זה מדהים איך שהזמן רץ.
אלדר חזר אתמול מקפריסין,עוד פחות מחודש הוא מתגייס.
גלעד כרגע נמצא בשבועיים האחרונים לפני השחרור שלו
אסף דופק פז"מ של שנה בצבא,עמית קיבל כומתה השבוע,בנדוד שלי היקר,השביעיסט,בדרך לגיבוש שייטת.
הזמן רץ,איך נעשנו גדולים כל כך פיתאום?
הצבא מסמל המון בגרות מבחינתי.אומנם "גדלתי" איתו אבל הוא תמיד נראה דבר רחוק כל כך.
ופיתאום הוא קרוב ומוחשי,והוא לא רק סביב מכרים שלי וחברים שלי....הוא גם סביבי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
