אז ט"ו באב כבר עבר,וזה מסמן בשבילי מין איזשהו מעבר.
כל העניין הזה שעכשיו התחילה עונת הגיוסים הגדולה,ואנשים ממשית "נעלמים" לך מהמציאות,
למרות שזה לא ככה תמיד.
הלכתי לישון אתמול בערך בשלוש,כרגיל בזמן האחרון,אחרי שיחה ארוכה עם מיסיז עמית,על זה שבגלל שהיא קרבית היא הולכת לקבל "אקסטרה" טיפולים במסגרת השרשרת חיול שלה(דם,שיניים וכו'.כיף חיים).
הידיעה שהגיוס שלה עוד קצת פחות מחצי שנה זה עניין שולי.
בערך באותו הזמן,נגרו שלח לי אסאמאס "יא מנאיקית! את בניצנים נהנית ואני קופא מקור!" שאלתי אותו איפה הוא והוא אמר שהוא עדיין בבקו"ם,מת מקור ועם אחד שהיה בשכבה שלי שמוקפא לצנחנים.כיף לא נורמלי! :)
היום בבוקר התעוררתי לצלילי הפלאפון המזמר שלי,בשעה עשר וקצת.נגרו בדרך לסוף העולם לבסיס שלו,להתחלת הטירונות.
כל כך מוזר לשמוע אותו מספר לי על כמה שהנעליים כבדות לו ושכמה המדים ענקיים.
מצד שני,זה כל כך קרוב עכשיו,זה עוד יותר נתפס,זה מתחיל להיות ממש מציאותי.
ואם כבר מציאות,טל רז מתגייס ביום חמישי.
טל,איש יקר כל כך,שיהיה לך רק בהצלחה,ורק טוב.תנסה לראות את חצי הכוס המלאה,אפילו שזה יהיה קשה.
אני,ועוד המוני אנשים (ובמיוחד כאן בישראבלוג) בטוח נתגעגע ונחכה רק לשמוע סיפורים.
סופשבוע הקרוב אני כנראה נוסעת לצפון.גם אם כן וגם אם לא,הולך להיות לי עוד שבוע מרתק.
אסף אמור לחזור מהצבא סופסוף,ואולי,סופסוף,הכל יסתדר.הוא התקשר אלי היום בצהריים,הישר מהצבא ומאוד מאוד הפתיע אותי.זה לא קורה הרבה,ובמיוחד לא ממנו.אבל שיהיה-מה שיהיה יהיה טוב!
ובכל אופן,משפט מפתח לכולם- תחייכו,זה עושה רק טוב!