כועסת על עצמי כל כך.
איך לא ראיתי את זה?
איך הרשתי לעצמי להיפגע כל כך?
להיקשר,להתחבר,להאמין שמשהו כאן הוא נכון ואמיתי?
ועדיין רוצה לקוות שהוא פתאום יעיז להגיד משהו.
אבל כנראה שהגיע הזמן להתעורר מהאשליה הזו.
מטומטמת.
בת 22 ועדיין תמימה באמונה שלה באנשים.האהבה מעוורת,לא כך?
(ואני אוהבת אותו. איך מוחקים את הרגש הזה? ומאיפה הוא צץ עכשיו?)
"מהרגע הראשון שנוצר בינינו קשר,כולם תמיד אמרו לי לא להתעסק איתך.
שבחור שגרם לי להרגיש כה קטנה וטיפשית על הפעם הראשונה בה נפגש איתי פנים אל פנים,
הוא לא הבחור בשבילי.
ואני לא ויתרתי. איזו תחושת בטן שכזו שאמרה לי שיש כאן משהו מיוחד,אחר,שונה,לא שגרתי.
אז ניסיתי, יכולתי להפסיד?
שנה וחצי של מריחת זמן,הודעות כתובות,אי מיילים,שירים וכ"כ הרבה יצירתיות.
ונדמה שלפעמים שמת לב אלי.
ולפעמים נדמה לי היה שיש משהו מעבר.
לא הצלחתי להבין את המשחק הזה, ה"חתול והעכבר" הבלתי מוגדר הזה.
כל אחד מתגעגע-אבל למה?
בקושי מכירים,בקושי מתראים.
ובכל זאת-המילים זורמות בשצף קצף. חיות ובועטות.
ואני כבר נואשתי. לא פעם אחת ולא פעמיים. הדוגמאות רבות מספור.
"הוא לא הבחור בשבילך" זעקו החברים שלי, כשסיפרתי להם על משחקי האגו הבלתי פוסקים של "בואי-אלי-בוא-אתה".
כבר רציתי לראות אותך. כ"כ הצלחת לשחק בי.
ואני נכנסתי כשותפה פעילה למשחק שלך. הייתכן?
מתוך התמימות שלי הזו, שייתכן שיש יותר נסתר מגלוי.
ואולי בך אמצא את הדבר שאני מחפשת כל כך הרבה זמן-אך טעיתי.
הייתי תמימה מדי- כשחשבתי שאפשרי יהיה להצמיח מתוך דו-השיח הבלתי נגמר הזה איזשהו קשר אמיתי,ממשי,אנושי,רציני.
ובעיקר בוגר.
נשאבתי לתוך החיבוק האינסופי שלך ברצון מלא ובשיתוף פעולה שלם.
כי אחרי הכל- כולנו בני אדם, וכולנו זקוקים לאהבה.
אבל,
משהו חסר שם.
והמילים הכי פשוטות והדיאלוגים הכה-ברורים מאליהם,
הלכו ואינם, נעלמו מעצמם.
וההרגשה האישית שלי היא ששימשתי ככלי משחק,
במשחק שאני ואתה החלנו בו לפני זמן רב מדי.
ואיזו טעות עשיתי, כשכל מה שרציתי זה לבדוק האם באמת,
ייתכן,
ואני יכולה לאהוב אותך?
(אבל כנראה שטעיתי).
חשבתי שאתה אחר,שאתה שונה.
לא כמו כל שאר הבחורים שראו בי תמיד לא יותר מאתגר מהנה לפיצוח. פרצוף יפה ואובייקט נשי.
טעיתי.
ואני מצרה על כך.
על כל הזמן האבוד שהושקע בך.
כנראה ולחינם?
זאת שחמקה לך מבין האצבעות,
ולא זכית להכיר.
והיא כל כך רצתה להכיר אותך,
אבל לא דרך הכאב שאתה יוצר".
מוקדש לסגן ר'.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
