שיט שכחתי מה רציתי לכתוב

אין ברירה והמוח מטייל

עוד רגע נרדמת הרגל

איפה סירות המפרש? הו רב חובל

לא משהו שראוי למאמץ הכתיבה

אולי מחר ייצא מזה שיר

לא הלילה: אולי מחר. 

השמים מאחורי הרכס שואגים ברקים

גחליליות מנצנצות בירוק בעצים השחורים

שקט מופר במוזיקה מעורבבת

צחוק מתגלגל ונשיפה ארוכה החוצה

לילה בסאן פדרו.

דודו מהדהד בתוכי: ״עדיף הטירוף, השגעון״

היא נמצאת כאן בגואטמלה. אני מרגיש את זה.