יש אנשים שהם פשוט טפשים. בת השכן היא כזו. היא גם חברה של אחותי. אחותי מנצלת אותה לצרכיה, אבל היא נאלצת לסבול את טמטומה. העובדה המעניינת בסיפור היא שלאחותי יש סף סיבולת טמטום נמוך מאוד. לעיתים הייתי שומע אותה צורחת בקולי קולות בטלפון, וכשתהיתי על מה המהומה היא הבהירה לי שהייתה לה שיחה עם בת השכן (שתקרא מעתה בפוסט הנ"ל "משה דץ", או בקיצור "משה").
חשבתי שאחותי מגזימה משום שמעולם הקדשתי תשומת לב למשה (ואחותי תקרא מעתה "קוצנית"). ובכן, היום נזדמן לי לתת לשתיהן טרמפ. הן פצחו בשיחה. משה עברה מבחן מתכונת כלשהו וביקשה לספר על כך לקוצנית. משה ניסתה להביע את מורת רוחה מכשלונה לשגשג במבחן בפני קוצנית. ובכן, משה היא כ"כ טפשה, שהיא לא מצאה את המילים לבטא את עצמה. לכן מצאתי את עצמי מאזין לשיחה בה קוצנית מציעה למשה משפט ומשה מאשרת או דוחה אותו, לפי מה שמצא מוח הבוטן שלה לנכון. כיאה לשיחה מגוחכת שכזו, קוצנית התעצבנה מהר מאוד, אני כמובן, נאצלתי לכבוש את צחוקי.
על קוצנית בכלל: היא מוזרה לי. כלומר, אני מניח שבשביל ה-average joe היא נורמלית, אבל בתור אחיה - היא מוזרה לי. מוזרה משום שהיא מזכירה לי את עצמי, בווריאציה. היא אינטליגנטית להחריד. הרבה פעמים היא מפתיעה אותי כשהיא זורקת מאיפשהו איזה "veni, vidi, vici" או באיזו אבחנה שבחיים לא הייתי שם לב אליה, או שלא הייתי מצפה שניתן יהיה לעשות אותה כלל. מצד שני, היא ווריאציה - אין לה את הנטיות הטכניות והאקדמאיות שלי והיא הרבה יותר מרושעת ממני. היא עוקצנית, ואין לה את ה-subtleness שהיית מצפה למצוא אצל אדם בוגר באמת (או באדם ששולט ברוחו לחלוטין). היא החלה לא מזמן את שירותה הצבאי, ולכן אני רואה הרבה פחות ממנה בהווה. אני לא חושב שאנחנו ממש מכירים זה את זו, אבל אני חושב שזה תוצר נורמלי אצל siblings, לפחות במדינה שלנו.
טוב, הבטחתי לעצמי שאני אתאפק, הבטחתי לעצמי שאני לא אעשה את זה (אבל שיקרתי לעצמי). אני יודע שזה רק יחזק את הסטאטוס שלי כסופר-גיק, אבל קיימתי יחסי מין אקראיים בפוסט הקודם אז אני חופשי עם עצמי עכשיו, והנה זה בא:
עברתי את ה-1024 כניסות!
עכשיו אל תרימו גבות! כאילו שאתם לא יודעים ש-2 בחזקת 10 = 1024...
מה שאומר שבבינארי, מספר הכניסות שלי הוא מעל 10,000,000,000.
ולא, אני לא הולך לכתוב את זה באונארי. :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
