תשע וחצי בערב, שיחה בלתי מזוהה. אני עונה, לא רק כי יכול להיות שמצלצלים מהצבא ויתכן שאני צריך להציל את העולם, אלא מסיבה הרבה יותר אגואיסטית, שתודגם במהלך השיחה:
- "שלום, אני מדברת מחברת אמקור."
- "שלום."
- "אתה צריך מקרר?"
- "מאיפה השגת את המספר שלי?"
- "אתה רשום בתור לקוח שלנו. אתה צריך מקרר?"
- "לא."
- "יופי, אז לא יהיה אכפת לך אם אני אקח את המקרר שלך."
- "מה?!"
- "אמרת שאתה לא צריך מקרר, אז אני אשלח סבלים שיבואו לקחת את המקרר שלך."
ROFL! זה היה חזק! גאונות קומית במיטבה.
- "חשבתי שרצית למכור לי מקרר, אז אמרתי שאני לא צריך."
- "אמרת שאתה לא צריך מקרר, ואני צריכה, אז מה אכפת לך?"
פה כבר הבנתי לחלוטין שזו מתיחה, אז התחלתי לשתף פעולה.
- "צודקת."
- "טוב, אז אני מעבירה אותך לסבל שלנו, שתתאם איתו שעה."
- "אוקיי."
הקול בטלפון מתחלף לקול של גבר.
- "מר פרומתיאוס?"
- "דוקטור בשבילך. עשיתי דוקטורט באסטרופיזיקה."
- "אני לא יודע מה זה... דווקא רשום לי פה שעשית תואר ב-[המקצוע שבו יש לי תואר]"
- "כן, בזה עשיתי את התואר הראשון שלי. את הדוקטורט עשיתי באסטרופיזיקה."
[אני לא זוכר את כל השיחה, היא הייתה ארוכה]
אח"כ שוב דיברתי עם הבחורה:
- "יש לך מעלית בבית (בשביל הסבלים)?"
- "כן, אבל היא עובדת על קריפטונייט, הסבלים שלך צריכים להיות עמידים לזה."
- "זה בסדר." - LOL!
היא המשיכה:
- "אתה תצטרך לשלם לסבלים 200 שקל. 50 שקל מקדמה, לפני שהם באים."
- "אוקיי, להקריא לך את מספר האשראי שלי בטלפון?"
- "לא, זה צריך להיות במזומן." - LOL! תכננתי להקריא לה מספר מזויף.
אח"כ היינו צריכים לתאם שעה לאיסוף, היא ממשיכה:
- "אנחנו צריכים לתאם שעה לאיסוף."
- "אוקיי." (להזכירכם, השעה תשע וחצי בערב).
- "עשר וחצי מתאים לך?"
- "לא, בגלל שמחר יש לי את הקטע עם הגליומה, למעשה זה אסטרוציטומה דרגה שתיים."
- "טוב, אני לא מכירה את הדברים האלו. אז מתי אתה רוצה שהם יהיו אצלך?"
- "שלוש בבוקר."
- "טוב, הם עובדים 24 שעות ביממה." - LOL! סבלים בקושי עובדים שעתיים ביממה.
- "לא תהיה להם בעיה עם הכלבים הגדולים והרעבים שלי, נכון?"
- "לא... אל תדאג."
שם, לצערי הרב נגמרה לי הסוללה.
Oh, ואין לי מושג מי היו המותחים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
