לפני חצי שעה בערך זרקתי את מחברת תנ"ך בהתלהבות על המיטה שלי, לא כי סיימתי ללמוד (יש לי עוד לשנן),

כי איתי התקשר!

~תשמחו בשמחתי~

בכל מקרה, הוא עזב בסוף השבוע שעבר, משאיר אותי בארץ לארבעת החודשים הבאים ומתחיל את הטיול שלו,

יותר נכון את הטיול המקוצר שלו, שזה כבר משהו שחובה להרים עליו גבה מכמה סיבות.

אז כן, בזמן שאני לומדת תנ"ך הוא מטפס לי שם על הרים. טוב עוד לא, אבל הוא יתחיל בעוד שבוע ככה.

הוא דיבר איתי בטלפון על האנשים, המקומות, הטיסה שהייתה מייגעת, בכל זאת.. אוסטרליה.

אבל זה לא משנה עכשיו, האמת שלהפרד ממנו לא היה קשה כמו שתיארתי לעצמי, אולי הגעגועים המטורפים יגיעו

בהמשך אבל לבינתיים אני עוד שורדת ככה, והטוב בהכל זה שאנחנו צוחקים על זה, כשהוא התקשר ושאל מה אני

עושה בלעדיו אז עניתי שאני לומדת וצחקתי צחוק חנני למדי, אז הוא אמר "רואה שזה טוב שנסעתי, ככה אני לא אפריע

לך ללמוד". ברור שהייתי מעדיפה שהוא יהיה כאן ויקרא לי פסוקים מהתנ"ך אבל שיהנה, גם ככה היו לנו מספיק בעיות

בגלל הנסיעה הזאת, אז לא כדאי שהבעיות ימשכו גם כשהוא כבר שם, זה גם מה שדיברתי עליו בעיקר לפני שתי פוסטים,

זה פשוט רציני מדי כשמישהו מקצר את הטיול שלו (הטיול היה אמור להיות שנה במקור) כדי להיות עם בן אדם, או יותר

נכון כדי להיות איתי. משקל המחוייבות בינינו כל כך כבד, אני פשוט מקווה שנעבור את ארבעת החודשים האלו מהר בלי

ששום דבר לא צפוי יקרה באמצע, שזו דאגה מספר אחת שלי לבינתיים.

איזה קטע זה, ביום שהוא נסע היו לנו שישה חודשים ביחד, אירוני הא?

לבינתיים נצטרך להסתפק בחבר טלפוני.

עזבו, בדיחה אישית וכל כך לא מצחיקה.

אז, הנה כבר חדשות מסעירות יותר, נתחיל מזה שטקס הסיום שלנו והנשף קרובים בטירוף, ככה שמחובתי למצוא שמלה

מדהימה, ומחובתי לספר - מצאתי שמלה מדהימה.

וזוכרים שכתבתי את הדבר הבא:

"עד יוני:

- מורידה 4 ק"ג.

- חוזרת לבלונד.

- מחפשת שמלת נשף."

וואל, הורדתי ק"ג וחצי, שאולי זה לא ארבע אבל זה גם משהו ועל השמלה זה נראה מעולה, ככה שאני אמשיך בימים הבאים

ואהיה מרוצה לגמרי בנשף. וצבע השיער שלי עכשיו? טוב הלכתי היום בבוקר לספר שלי ואחרי כל כך הרבה זמן שהוא לא ראה

אותי (אפילו לא הסתפרתי!) הוא אמר שהוא מזה התגעגע, הוא כולו חמוד כזה, הוא חיבק אותי ושאל אותי לגבי שמלת הנשף,

נראה לי נהנתי איתו יותר מאשר עם בסט פרינד, סתם, אבל הוא חמוד בטירוף, זאת סיבה לחזור לשם הרבה.

קטע, בסוף תמצאו אותי עובדת שם (אגב עבודה, התפטרתי ממזמן מקפה גרג, מגעיל שם, אל תלכו!).

בכל אופן, כן אני נוהגת לדבר שטויות, צבעתי את מה שנשאר לבלונד שיתאים לצבע השורשים, הייתי חייבת, לא רציתי להרוס

את השורשים עם צבע שונה (כי זה לעולם לא היה נקלט על החום) ובעיקר כי זה כיף להיות בלונדינית ולא הייתי בלונדינית כבר

שנה ומשהו, איתי עוד לא ראה את זה..

אם ממש לא יתחשק לי, אני אצבע למשהו אחר.

טוב, אני חוזרת ללמוד קצת ובטח אחר כך לישון שעתיים או משהו כי יש מסיבת יום הולדת 19 לרום.

אור.