חזרתי מלפני חצי שעה מאלה, מאז שסיימנו היום את המתכונת במתמטיקה ועד עכשיו הייתי אצלה.

המתכונת הייתה מעולה, אני מקווה לציון גבוה. למרות שבמתמטיקה זה לא כל כך משנה, המחשבה

שאני מסיימת עם זה.. אושר עילאי [:

האמת שבימים האחרונים, עם תחילת המתכונות ממש קשה לי, לא רק מבחינת לימודים, אני מתחילה

להתגעגע אליו, אבל ממש להתגעגע ואני שונאת את זה. אני לא טובה בקשר מרחוק, אף פעם לא הייתי טובה

בזה, בעיקר בקשר שלנו זה לא טוב המרחק, אנחנו פשוט לא מסתדרים עם מרחק..

עוד מעט יעברו שלושה שבועות מאז שהוא נסע, מכל השבועות האלו הוא דיבר איתי ארבע פעמים.

לא ראיתי אותו שלושה שבועות, זה כל כך מוזר מול הימים שהייתי רואה אותו כמעט כל יום, לפחות אני שומעת

את הקול שלו מעט, זה מחזק איכשהו, לשמוע שהוא מאושר שם ושהוא נהנה, ואפילו כשהוא לא כאן מצלצל

ומוציא אותי מהבית כל כמה דקות גורם לי ללמוד לבגרויות, אז יש בזה יתרון [:

אבל אולי היתרון לא גדול מול החיסרון. ואוו אני כזו ילדה קטנה עכשיו, אבל זהו, הגיע שלב הגעגועים.

תסבלו XD

הוא אמר לי שהוא עוד מעט נוסע לאיזור של הרים ואז בכלל אני לא אשמע ממנו, שהם עבדו בשבועיים האחרונים

ועם החסכונות שהם באו איתם לאוסטרליה הכסף מספיק להם לטיול כולו ואולי אפילו יותר מזה, הוא מלמל כמה דברים

בנוגע להארכת הטיול ואני מפחדת שהוא ירצה להשאר שם. אמא שלי בכלל אומרת לי "תחכי חודש ותטוסי אליו" היא

אמרה שהיא תשלם לי על כרטיס הטיסה בתור מתנה לסיום הלימודים, טיול לפני צבא, בטח היא סתם רוצה להפטר

ממני חחח, סתם לא אבל הנה משהו שאפשר לומר מזל טוב, אני עוברת דירה (כן..זה נאמר בעצב וציניות רבה).

כן, שוב, זה סופי, אמא מחכה שנסיים ללמוד פה ועוברים לדירה בת"א עם החבר שלה, אבל אני לא עוברת, היא יודעת

ובגלל זה היא קצת פגועה, אני הולכת לגור עם אבא וזה הכי מוזר בעולם, אני פשוט לא מוכנה לוותר על כל החיים שלי

כאן בגלל שלאמא שלי נכנס משהו לראש והיא בוחרת לנסוע רחוק מכאן ולהתחיל חיים חדשים עם איזה גרוש בן 40.

אח שלי (שאני לא בדיוק יודעת מה הסטטוס שלהם ביחד אבל-) הוא עובר לגור עם החברה הקודמת שלו, אני מניחה

שהם חזרו או משהו, באמת שאני לא יודעת, יובלי לצערי הרב עוברת לגור עם אמא. ממש פירוק משפחתי..

חצי שנה ואמא שלי תחזור.

אז החיים לא מאירים לי כרגע, אבל אני אהיה בסדר.

לילה טוב לכולם,

הלכתי להשלים שעות שינה.

אור.