ורוצה לעשות לך בת

או בן

או משהו

הכל התחיל מזמן.. בשיעור ספרות, בבוקר בבוקר.

שישי בבוקר- אני ושותפתי לשולחן מאחרות ביחד, בנוסף לעוד 30 אנשים

המנהל מנסה לעשות את עצמו יעיל ויוצא להגיד לכולם שזה נו נו נו ושניכנס לשעה הבאה כדי שלא נפריע למורה בשיעור הזה.

כולם ממש שמים עליו ונכנסים לשיעור..

לנו היה שיעור עם המורה המשוגעת לספרות וגם לא רק אנחנו איחרנו..

דוד ישב לנו בשולחן, אני התיישבתי לידו וחן בשולחן הפנוי הקרוב.

שיעור סוף יום אחרי בערך שבוע- שוב ספרות

חן הלכה לאנשהו, מה שהשאיר אותי לבד בשולחן, מה שגרם לדוד לעבור לידי מסיבה כלשהי

דיברנו קצת והכל ולמורה זה הפריע.. "אתם חברים או משהו?"

כל הכיתה הגיבה לאימרה השנונה של הפוסטמה.

חה חה חה.

עוד שיעור מתישהו בספרות- המורה החליטה ששנינו תימנים..

"שני התימנים שם בסוף.."

הוא בכלל רוסי (dont ask) ואני בכלל עיראקית/מצרית/יוונית ועוד כל מיהי קצווי תבל.

שוב הכיתה..בלה בלה בלה

בין לבין דוד זורק עליי ניירות שהוא כל כך טרח לקרוע בזמן המגמה שלו, מטבעות, מציק לי וכו וכו וכו

אתמול- שיעור אזרחות, חן בצו ראשון ודוד מחליט שוב לעבור לידי

המחנכת לא מסכימה, והוא חוזר למקום האוריגינלי שלו.

משהו קורע עכשיו-

בשיעור הבא של אזרחות (שעתיים) אחרי ההפסקה, דוד כנראה בחר להתעלם מהמורה..

באמצע השיעור הוא פתאום מתחיל לארוז את הדברים שלו וקם מהשולחן-

המחנכת בפליאה:"דוד, לאן אתה חושב שאתה הולך?"

דוד:"לשבת ליד פצפונת"

והיא כמובן ייבשה אותו

עכשיו,

כל העניין הזה יצא דווקא מצחיק

ונעזוב שהכיתה בטוחה שאנחנו ביחד בחשאי..זה בכלל קורע

אבל, מה לעזאזל....?

ומזל טוב לאחי- 25.

god bless

אתמול בשיעור הסטוריה עם המחנכת צחקנו "איתה" כרגיל, על כמה שהיא כבר לא כל כך צעירה (29) ועדיין אין לה חבר.

אז תמיד העניין הזה נמשך כמה דקות טובות ובזמן שירדו עליה נפלט לי ואמרתי "ya old bag!"

ונופר שישבה לידי תיקנה אותי ואמרה לי שאומרים "hag".

עכשיו, המחנכת הסתכלה עליי, ולא הבנתי אם היא מסתכלת עליי כי היא שמעה אותי או כי סתם היא מחכה לשקט..

ואז היא אמרה "פיצ, שמעתי את זה.."

ואני כזה לעצמי "דאם...!" והמשכתי עם הפרצוף התמים "לא דיברתי אלייך, דיברתי עם נופר"

כן, אני בטוחה שהיא קנתה את זה.

טאקט אין לי הרבה.

אבל לא קרה כלום, אני מסתלבטת עליה חופשי כבר כל השנה.

זה קצת עצוב, האמת.

אבל יש יותר גרועים ממני בכיתה. למשל הבולגריה שלא יודעת לסתום:"סיגל, מה את רוצה ליומולדת? חבר?"

וכאלה..

האמת זה די משעשע אבל בשלב מסויים זה כבר לא נעים

לא נורא, אני די בטוחה שהיא תמצא בסוף מישהו.

והיום..הו היום חורפית הייתה במצברוח מרומם, היה כלכך יום שכונתי.

בשעתיים הראשונות- לשון..קצת השתתפתי, יאי P=

אחרי זה היו לי שעתיים חופשיות ואני ואסתי ירדנו לקניון ופשוט דיברנו המון ותכננו תוכניות

שעתיים באות- מחשבת, בית ב'. עשינו "מסיבת פרידה" קטנה עם עוגה מטורפת שליRון הכינה.

שעה אחרי זה- עם המחנכת, האמת אני לא זוכרת מה עשינו...

ושעה אחרי זה שוב לשון

שעה אח"כ היה אמור להיות לי תנ"ך אבל המורה המסטול היה קצת צרוד אז הוא ביטל את השעה.

הוא מה זה קורע ומפוזר..מאבד מבחנים, משפיל תלמידים..זה ממש יוצא מצחיק :)

והכי חשוב, התכתבתי עם מישה בערך משעה 11:15 בבוקר -עם הפסקות של שעות באמצע- עד בערך מתי שחזרתי הבייתה, ב-16:00

כיף לי לדבר איתו..למרות שאני לא בטוחה מה הוא חושב עליי, אבל אם הוא לא היה חושב שאני בסדר הוא לא היה טורח ליצור הרבה קשר. אז נראה לי שבסדר.

בשעה האחרונה היה דווקא די מצחיק כי גם חורפית וגם מישה שלחו הודעות והתחלתי להתבלבל, ובשלב מסויים הם שקטו משום מה. הרמתי את הפלאפון ושאלתי את נופר בעצבות: "למה אף אחד לא שולח לי הודעה?"

ואז, מישהו שמע אותי אי שם , מישה שלח הודעה.

זה דווקא היה מצחיק, נופר גם ניסתה..אבל לא הלך לה.. זה באמת היה קטע טוב.

זהו..

זה דווקא יצא יום טוב.

סוף שנה רולז!

מפסיקים ללמוד סדיר בל"ג בעומר, וה-י"בניקים מפסיקים ללמוד סדיר בפסח..יש למה לשאוף לשנה הבאה.

ערב טוב

היום הייתי אמורה ללמוד 6 שעות, אבל למדתי רק 3..יותר נכון 2..

הכיצד?

ובכן, שעתיים ראשונות- הסטוריה..היה דווקא מצחיק.

שוב הגעתי באיחור כמו כל יום שישי (ובעצם כמו כל יום, אבל רק בימי שישי יש לי עם המחנכת על הבוקר) והיא כהרגלה: "למה אנחנו מאחרים?" מה לעזה יש לך מהמשפט הזה כל פעם?..

והתיישבתי איפשהו בכיתה, היא לא סיימה, מסתבר.. "אני רוצה את מס' הפלאפון שלך, כל יום שישי בבוקר אני אעיר אותך" היא אמרה את זה די בצחוק, אבל אם הייתי ממש נותנת לה את המס' היא הייתה עושה את זה

פתחתי עיניים ובלעתי את הרוק..

לירון הסתובבה אליי ואמרה "שמעי, אני מסכימה איתה" וצחקה איתי, לפחות ניסתה

אז אמרתי לה שתשב לה בשקט.

המחנכת החיננית המשיכהואמרה ש"רק בגלל הפאניקה שאני אתקשר אלייך על הבוקר אני חושבת שתתחילי להגיע בזמן"

חה. קורעת.

אחרי השעתיים האלה- לשון..כביכול. האישה הזו פשוט מסכנה. אף אחד לא שם עליה בכיתה שלנו..לא מביאים ספרים, לא מגישים עבודות לא עוברים בחנים, בטח ובטח שלא מבחנים..וכו.

אז היה לנו מן שיעור כיף כזה. לפחות לנו, שישבנו מאחורה.

השעתיים הבאות היו אמורות להיות מת', אבל המורה לא באה (הייתה אתמול מתכונת..איך היה? -אין תגובה-)..ואחרי זה היה אמור להיות שיעור תנך.

כמובן שהחלטתי לשוט לי הבייתה ולהשלים את שיעור תנך מתישהו.

אבא בדר"כ בימי שישי נוסע לעיר, לשוק מחנה יהודה וכאלה..ואני אוהבת שם, אז הגעתי הבייתה ובאתי איתו.

לפני כן הלכנו לבקר בבית החולים את המזכירה שעובדת איתו, נולד לה בן. מאמי קטן

ואז נסענו לשוק. ובדוכן פיתות, הו, זה סיפור בפני עצמו..לפני כמה שבועות כשהייתי עם אבא בשוק וקנינו פיתות שמתי לב לאחד העובדים שם, צעיר כזה..בסביבות הגיל שלי, אם לא מבוגר יותר, ויפה כזה. אז סתם הסתכלתי עליו מהצד.

אני אוהבת לראות אנשים כשהם עובדים, והוא לא ראה אותי.

עברו השת, ושכחתי ממנו..

טוב, חזרנו לשם היום ואיך שראיתי אותו נזכרתי בכל מה שחשבתי עליו אז.. וחשבתי =)

אז החלטתי, למה לא? נראה אותו עובד שוב..

סבבה.

הסתכלתי והסתכלתי, ושמתי לב שהוא קולט אותי..פאדיחה.

טוב, הסתתי את המבט. והסתכלתי שוב, ואז הוא הסתכל ואז לא הסתכלתי והוא הסתכל ואז אני הסתכלתי ואז לא הסתכלתי

וככה חוזר חלילה

נהניתי מזה :)

וואי! אתמול! איזו פאדיחה..

ידעתי שהיה לי שיעור פרטי בלשון, והייתי בטוחה שהוא ב-7 בערב, ואחרי המתכונת הייתי הרוגה והלכתי לישון במחשבה שהשיעור ב-7.

לא שנתנו לי לישון, כן? רק כשאני ישנה אנשים מתחילים לצלצל..

ואז קיבלתי עוד טלפון, ב17:20 ככה..

"פיצ? מדברת המורה הזקנה הבלה שלך (שאת שמה נשמור במערכת)"

ואני באמצע השינה- "כן..מה שלומך?.."

"קבענו שיעור היום?"

"כן, ב-7"

"לא..הוא התחיל לפני 20 דקות"

פאק.

והיא גם ככה שונאת אותי..אני יודעת את זה

ואז היא שטפה אותי לגמרי "אני לא אספוג את זה, זה לא יימשך ככה.." בלה בלה בלה

הרגשתי ממש חרא עם זה, כי לא מספיק שהיא לא אהבה אותי אז, היא לא תאהב אותי גם עכשיו.

לא נ-עים.

אז היא קבעה איתי בשבוע הבא באותה שעה. שיט, אני מקווה שאני אזכור.

זהו.

עוד 3 ימים ככה יש את רוק העצמאות.

כולי מתרגשת..

אני ו"חמודי" נלך יחד, כי כל השאר לא מעניינים אותנו יותר.

ואנ אפגוש את מייקי אני חושבת, וצריך להיות נחמד..כי הוא נחמד..

וזהו.

מוניקה יופיעו

עכשיו, זה מרגש

ליל"ט

ושבת שלום