..כשהנצח לא נמדד בזמן..

שכבתי במיטה זרה

זו שלא שלי

ולא של אף אחד אחר

שמתי מוזיקה

במכשירים קטנים

שמתחברים ישירות למוח

והתחלתי ללכת

צעד צעד

במדרון הזכרונות

תמונה תמונה עברתי

ניסיתי להזכר ברגע שהונצח

וכשזכרתי..

מחקתי.

מחקתי הכל.

כל זיכרון שנשאר.

כל טעם מתוק

כל רצון

כי מה שרחוק מהעין

רחוק מהלב

והחומות שלי מתחילות להתפורר

וזה יותר מדי בשבילי.

ורק תמונה אחת

לא משנה כמה ניסיתי

לא הצלחתי למחוק.

תמונה אחת מסכנה

שלא אני נמצאת בה

רק אתה

בוהה במצלמה

ישירות אליי

ומחייך חצי חיוך

בעיניים מלאות אהבה

ואני לא מצליחה למחוק אותה

לא משנה כמה אני רוצה

מבחינתי,

התמונה הזאת היא המהות שלך.

מבט מלא באהבה וחצי חיוך,

מסתכל ישירות עליי, ובוחן.

אז קברתי אותה בין השאר.

עמוק בפנים.

שלא תקפוץ לביקור

אלא אם הזמנתי אותה.

רחוק מהעין

רחוק מהלב.