זאת תמיד אהבה

מילה שנאמרה בלי דעת גרמה לי לחשוב,

גרמה לי לחשוב על הקשר בנינו, על מה שהיה ומה שיהיה, גרמה לי לחשוב על מה שקורה עכשיו\לא קורה בכלל.

לחלום בלי לחשוב, לחשוב בלי לדעת.

אני לא יודעת מה אתה עכשיו, איך הלימודים שלך מתקדמים, יש לך או אין לך חברה..הרי אצלך הן מתחלפות בקצב רציני- כמו שהחלפת אותי.

ולמרות הכל אני מרגישה גאה (ולא כי יצאתי איתך) כי אני אחת הבחורות שהחזיקה אצלך הכי הרבה זמן, שסיננה הכי הרבה בחורות אצלך- נטלי מנתניה, שני מחדרה, יעל מרמת גן..ועכשיו מישהי אחרת מסננת את ויקי מאור עקיבא.

חחח ויקי מאור עקיבא, זוכר שצחקנו על זה?

אמרת לי תמיד שככה אני נשמעת ערסית ויותר מתאים לי, עכשיו אתה יושב וצוחק עם מישהי אחרת על משהו אחר והיא זאת שמסננת אותי..איך שגלגל מתהפך והחיים ממשיכים.

זה חצי בגללי, וחצי בגללך. שאני חצי כל היום אני צוחקת ובוכה.

חצי אני עשיתי, יותר נכון- הרסתי, אבל לחצי השני אתה תרמת והרסת..בוא לא ניתמם.

לחפש אשמים עכשיו זה קצת מיותר, המשכנו הלאה כל אחד בדרכו או שעדיין מחפש את הדרך שלו..מה שלא יהיה זה הכל לטובה!

כל זה לטובה, תהיה לך אהבה הרבה יותר גדולה.

איתך למדתי שלצפות, לקוות, לחכות, לחשוב על איך, כמה ולמה- אסור! אלה פשוט דברים אסורים שאני עשיתי ועכשיו כבר לא, אני בקיצוניות השניה שגם לא ממש מוצאת חן בעייני וכמו שהתחלתי להבין בעייני החברות שלי גם..

עכשיו אני מנסה למצוא את האמצע הזה, שביל הזבה שבו אוכל להישאר וללכת בדרך הנכונה.

דרך נכונה, מצחיק..הרי לכל אחד יש את הדרך שלו, כל אחד חי לפי וע"פ המחשבות שלו, ההחלטות שלו והבחירות שלו ולא לפי הרצונות של החברה- כל אחד עושה מה בראש שלו ואת לא יכולה לשנות את ההחלטה שלו- זוכר? זה מה שהיית אומר לי..

כל אחד עושה מה הזין אומר לו ואין מה לעשות..

איזה כיף להיזכר בשיחות איתך, כשאתה בבסיס שוכב על המיטה בחדר שלך ואני בבית- שיחות של שעות על כלום, טוחנים מים..מדברים על שטויות, על מחשבות, אהבות, אכזבות, ציפיות, רגשות..

היו שיחות יפות, מרגיעות, משאירות טעם של עוד..חומר למחשבה- משאירות אותי עם געגועים לא נורמליים אליך, ליום ההוא שתחזור מהבסיס עם גיורא, תבוא להגיד שלום- תיסע לסבתא שלך לאכול- הביתה להגיד שלום ולהתקלח- ותחזור אליי...תיתן לי חיבוק חזק, תגיד שהתגעגעת וחשבת עליי כל הדרך הביתה (ובדרך הביתה נדבר עוד 10 פעמים בטלפון)..אני אנשק אותך וארגיש מלכה...תחושבה שאי אפשר להסביר..כל העולם בכיס שלי יכול לקפוץ לי כי עכשיו אני עם ירון. אמא שלי מחפשת אותי, חברות שלי מחפשות אותי ואני מסננת- לא רוצה לשמוע אף אחד, מתעלמת.

הרגשה כזו שהכל אפשרי- מה שרצינו עשינו.

נסענו, אכלנו, שתינו, בילינו..

זה היה החופש הגדול ב-ה הידיעה! הכי טוב שהיה לי! הייתה בו תחושבה של חופש אמיתי..

כולם אכלו את הלב וידעו, כל הבנות רצו אותך כל הבנים קינאו בך.

איך אהבנו פעם עד השמיים והיום לא מדברים,

זוכר שפעם אמרת לי לא חשוב מה שאומרים?

אהבתי אליך היא נצחית, תהיה הכי גדולה תמיד.

מילים הן הכישרון שלך, אין מה להגיד אומר מזמן זה יסתדר

אולי כמו תמיד, מפחדת קצת יותר מידי.

מספיק לריב המון מידע..בבית יש אחד שתמיד אוהב תמיד נפגע...

אהבתי נצחית ואתה? אתה גם הרגשת משהו אני בטוחה, היה לך רגש כלפיי..והיום? אני כבר לא יודעת.

היום אני החלטתי להניח לעבר ולהניח לך והפעם לא רק מבחינת הטלפונים והקשר לא קשר בנינו.

הקשר שלי איתך בתוך עצמי- נגמר. מבחינתי אין את ירוןכאופציה יותר אתה מה שנקרא גמור אצלי (ואלו המילים שלך..)

גש לכאן, לידי עכשיו. אל תלך לשום מקום

זה הרצוי אבל המצוי הוא ההפך ואתה זה שאמר לי לא פעם על ההבדל ביניהם, בין הרצוי למצוי..

אני יום אחד, לא עוד הרבה זמן, אהיה בת 18 ואז הכל יראה אחרת.

יום אחד תבוא על ארבע ותבקש שנחזור, שנהיה ביחד ולי,לי יהיה בן זוג אני אגיד לך שהפעם אני זאת שלא מעוניינת ואתה תישאר לבד, בודד, לא רואה הרבה תקווה ואז אני אסגור מעגל מבחינתי..

ואתה? אתה יכול לקפוץ לי!

אתה עוד תצטער שהכרת אותי, שיצאת איתי...כי תרצה וזה שוב לא יהיה הדדי, הפעם מהצד שלי!

היה נחמד להכיר אותך, ירון ******

חבל שנגמר, אבל אלה החיים.

תמיד אוהבת,

ויקה.

המכתב שלא נשלח, הוא גם לא יישלח.

זה מה שהיה לי עם ירון. היה ולא יהיה..

 איך דודה שלי הגדירה את התמונה- "מה זאת הפורנוגרפיה הזאת ויקינה?"

***********

יש לי עוד הרבה הרבה תמונות ממופע סיום י"ב, ברגע שיהיה לי קצת זמן אני אעלה את השאר..יש למה לחכות :-)