זאת תמיד אהבה

איכשהו אני תמיד נדפקת.

הפעם, אני אחראית לזה ובגדול..

אני סידרתי לה אותו ונשארתי הרבה מאחורה בכל הבחינות.

מצד אחד- שיבושם לה, שתהנה, שתבלה..

מצד שני- למה זה צריך לבוא על חשבוני? מה כבר שחכת אותי?

יותר לא עושה כלום לאפחד, חושבת על עצמי ומה שטוב לי..

מי שרוצה מוזמן להצטרף, מי שלא שישאר מאחור..לי נמאס לדאוג ולרוץ אחרי ובשביל כולם..

מעכשיו- בדרך שלי!