קוביות קרח

אם הייתי שואלים אותי לפני שנה איך אני מרגישה, בגלוי וגאווה הייתי זועקת לכל הכיוונים - מאוהבתתתתתתתת !!

ועכשיו , כבר לא .

תחושת הקלה צנחה עליי לפני כחודשיים כאשר פשוט נעלם העניין בו. זו הייתה ההחלטה הכי נבונה לבקש ממנו מרחק.

אני כל כך גאה בעצמי.

אבל , אני צריכה תחליף לזה , סיפוק חדש.. פרפרים בבטן.

זה לא שאני לבד , אני ממש לא . וטוב לי איתו , וכיף לי איתו , והוא עושה לי

טוב . השאלה אם זה מספיק ?

אם אני צריכה להסתפק בזה שפשוט טוב לי , ולא לחפש את הקיצוניות שהרגשתי פעם.

את הדפיקות הלב החזקות האלה , את הקוצר נשימה , את הבחילה הכל - אהבה .

רבים חכמים ממני אמרו שהוא טוב מדיי בשבילי , שאני צריכה מישהו נחות[?] 

אבל אולי דווקא זה שיוני מרענן , אולי אני צריכה גבר שיתייחס אליי כמו לנסיכה . שתמיד ייקח אותי , יביא לי שוקולדים ( גם אם זה שוקולד פרה) ומדיי פעם וורדים .

אני כל כך מבובלת .

אני מרגישה שאני מטעה אותו.

אבל אני לא רוצה לוותר , אולי אני כן אתאהב בו ? אולי מה שאני צריכה זה לדעת להתאהב עם בן אדם , ולא להתחיל בתור אובסיסה.

יש מקום לשיחה , אבל אני לא רוצה לפגוע בו . הוא בחור עדין :)

בכל מקרה-

שבוע הבא יש לי יומולדת .. האמת שלא כל כך מזיז לי.

העיקר לקבל הרבה כסף , זה מה שחשוב , ואז לצאת לרקוד .

לא מרגיש לי מיוחד 18 , כי .. פשוט לא.

אני יותר מתרגשת מהקליפ מארש היומולדת עצמו.

שיאספו אותי בלימוזינה וכמו נסיכה עם הכתר שלי לצעוד על שביל אדום:)

כן בטח :)

עד כאן בנימה פחות אופטימית מתמיד .