קוביות קרח

הנה עוד שבוע התחיל,

מה שאומר שנשארו לי רק עוד 5 שבועות.

אין לי כח לשבוע הזה ואני מרגישה שהדכאון גובר , ואני כבר לא יכולה לשלוט בו.

מאוד קשה לי שם , להיות שם , ולא להיות פה.

וכשאני פה אני חושבת רק על שם.

ועוד כמה דק' יוצא האוטובוס שלי ואני צריכה להתארגן נפשית בשביל לעלות עליו , למרות שהפיתוי פשוט להשאר כל כך חזק.

אבל זה רק עוד 5 שבועות , 5 שבועות ואני בבית..

רק עוד 5.