קוביות קרח

אין נמאס לי ,

נמאס לי תמיד להיות הפראיירית שמינב את כולם וסותמת את הפה ..

נמאס לי לחשוב שכל האנשים טובים מבטעם ונסיבות מאצלים אותם לפעול אחרת .

נמאס לי שלמרות אני מנסה להיות הכי טובה שאני יכולה , אני עדיין נחשבת הרעה , הילדותית , השקרנית .

נמאס לי לדבר על עצמי כמו לאיזה קורבן .

נמאס לי להיות כזו, נמאס לי שדורכים עליי , בכל מובן , ואני תמיד מעבירה הלאה , ואפילו מתנצלת על כך שלרגע חשבתי אחרת , שלרגע חשבתי שאולי אני זו שצודקת.

הרי אנשים לא רגילים שאני כועסת , אנשים לא רגילים שאני רבה , כמובן שלא . כולם מכירים אותי בתור אחת שתמיד תנסה להימנע מזה , תלקק את התחת כמו שצריך רק שלא להיכנס לסכסוך, תעשה כל מה שאומרים לה גם אם היא לא רוצה רק בשביל שלא יכעסו עלייה . חייבת להסכים כי אם היא לא תסכים אז יגידו שהיא ממציאה תירוצים , הרבה יותר קל לומר את זה מאשר להבין את הצצד שלי בדברים.

כל כך בה לי לומר דברים שיפגעו בכל העולם , שכולם יבכו קצת , אבל מה פתאום .. אני?

תמיד ידעתי שהיום הזה יגיע , פשוט לא האמנתי שהוא יגיע היום .

למכירים אותי , אבא שלי נפטר לפני כ 6 שנים , אני לא יוצאת פה בהודעה דרמטית , עבר מפסיק זמן מאז לדברר עליו בחופשיות , משהו שתמיד ניסתי לעשות.

תמיד ידעתי שאמא שלי תמצא אהבה חדשה ואפילו רציתי את זה בשבילה , שתמצא גבר חדש בחיים שלה לחיות איתו ולהזדקן איתו.

לפני ארבע שנים בדיוק , היא הכירה גבר , גבר שלמדתי לאהוב ולכבד בארבע שנים , גבר שיודע לפעמים להטריף ולעצבן את כולנו , ויודע תמיד לעזור ולתמוך כשצריך.

התרגלתי לעובדה שהוא כאן , ואמא שלי הייתה מאושרת מכך שיש לנו דמות אבהית בחיים.

ותמיד חשבתי שככה זה ימישך , הוא ואמא שלי יהיו פשוט ביחד , יגורו ביחד וזה הכל  . והיום הכל השתנה.

הוא הציע לה נישואין

אני לא ממש יודעת מה להרגיש , וכמה ישתנה עכשיו . אני שמחה בשביל אמא שלי שהיא הצליחה לפתוח את הלב שלה לעוד אהבה , אבל חתונה זה כבר עניין אחר.

זה הופך אותו לאבא החורג שלי .

אני לא רוצה להישמע כמו נערה מתבגרת במצוקה כי אני לא , זה פשוט מוזר .

לא חשבתי שאמא שלי תרצה להתחתן שוב , כי אחרי כל מה שעברנו חשבתי שהיא לא מסוגלת לסמוך על גבר במידה כזו של להתחתן איתו .

והיא כמובן שאלה מה העמדה שלי בעניין ולא היה לי כל כך מה להגיב לה והייתה לי את התגובה הכי מפגרת בעולם -

" לפחות עכשיו כשהוא יעצבן אותי , תייה לו מילה יותר גדולה מפעם ואני יהיה חייבת לשתוק"

זה מה שהיה לי לומר .. זה תפס אותי בהלם.

נושאין . זה אומר שזהו מעכשיו הכל רשמי . צד אחד בי קצת שמח , כי מגיע לאמא שלי , וצד אחר מרגיש מעט מוזר . הוא יודע טוב מאוד שכשהוא מתחתן איתה הוא גם התחתן איתנו , והרבה פעמים אין איתו שלווה . הוא יודע לפעמים פשוט להטריף לי את העצבים .

אחחח

נקווה לטוב .