קוביות קרח

נמאס לי

אני פורשת.

אני רוצה לפרוש אבל אני לא יכולה כי זה ייפגע בכל כך הרבה אנשים.

אני רוצה להיות אגואיסטית ולפרוש לחשוב רק על עצמי , אבל אני לא יכולה.

זה כל כך קל לגשת לצד האפל הזה שיש בכל אדם וזה כל כך מפתה אותי ברגעים אלו

ברגעים שנראה שאין פתרון אחר.

בעצם אני לא באמת רוצה לפרוש , אני רוצה רק פסק זמן

שכל כך יירחמו עליי וכך לא יישאלו שאלות.

כך אני לא אצטרך להתמודד עם המעשים שלי.

אבל מה אני יכולה לעשות?

גדלתי עם מודל לחיקוי שעדיף לא לחקות.

אני הופכת לבנאדם שכל כך פגע בנו.

אני לא מסוגלת להתמודד עם המעשים שלי

ואני רוצה לברוח

פשוט לפרוש.