אם הייתי שואלים אותי לפני שנה איך אני מרגישה, בגלוי וגאווה הייתי זועקת לכל הכיוונים - מאוהבתתתתתתתת !!
ועכשיו , כבר לא .
תחושת הקלה צנחה עליי לפני כחודשיים כאשר פשוט נעלם העניין בו. זו הייתה ההחלטה הכי נבונה לבקש ממנו מרחק.
אני כל כך גאה בעצמי.
אבל , אני צריכה תחליף לזה , סיפוק חדש.. פרפרים בבטן.
זה לא שאני לבד , אני ממש לא . וטוב לי איתו , וכיף לי איתו , והוא עושה לי
טוב . השאלה אם זה מספיק ?
אם אני צריכה להסתפק בזה שפשוט טוב לי , ולא לחפש את הקיצוניות שהרגשתי פעם.
את הדפיקות הלב החזקות האלה , את הקוצר נשימה , את הבחילה הכל - אהבה .
רבים חכמים ממני אמרו שהוא טוב מדיי בשבילי , שאני צריכה מישהו נחות[?]
אבל אולי דווקא זה שיוני מרענן , אולי אני צריכה גבר שיתייחס אליי כמו לנסיכה . שתמיד ייקח אותי , יביא לי שוקולדים ( גם אם זה שוקולד פרה) ומדיי פעם וורדים .
אני כל כך מבובלת .
אני מרגישה שאני מטעה אותו.
אבל אני לא רוצה לוותר , אולי אני כן אתאהב בו ? אולי מה שאני צריכה זה לדעת להתאהב עם בן אדם , ולא להתחיל בתור אובסיסה.
יש מקום לשיחה , אבל אני לא רוצה לפגוע בו . הוא בחור עדין :)
בכל מקרה-
שבוע הבא יש לי יומולדת .. האמת שלא כל כך מזיז לי.
העיקר לקבל הרבה כסף , זה מה שחשוב , ואז לצאת לרקוד .
לא מרגיש לי מיוחד 18 , כי .. פשוט לא.
אני יותר מתרגשת מהקליפ מארש היומולדת עצמו.
שיאספו אותי בלימוזינה וכמו נסיכה עם הכתר שלי לצעוד על שביל אדום:)
כן בטח :)
עד
כאן בנימה פחות אופטימית מתמיד .