בס"ד
אז הוא שיקר, הוא לא באמת טס ללונדון, והכי גרוע שגיליתי עליו הרבה דברים שבגדול אם אני ארשום אותם בטח תחשבו שאני צריכה להתלונן עליו למשטרה כי הוא צריך להיות תחת סורגים...אבל למען האמת יש לי רגשות אל הבן אדם הזה ואני לא הולכת לשים אותו מאחורי סורגים כי גם ככה החיים שלו הרוסים, הוא יתחתן בגיל 20 עם מישהי שעשתה לו קטע...ואז מתוך "אהבה" הביא איתה עוד 2 ילדים...אח"כ בגד בה והיא העיפה אותו לקיבינימט ואז הוא פשוט הסתבך עם כל החובות והמזונות והחשבון שלו עוקל ובקיצור החיים שלו הסתבכו, היום הוא בן 34 וקצת התחיל לחשב את החיים שלו נכון...הוא עדיין אותו שקרן אבל הוא אוליי יתחיל להשתנות...אני לא יודעת...אבל אני גיליתי עליו מלא דברים, חלקם גרמו לי קצת לרחם עליו וחלקם גרמו לי לדמעות מטורפות כי הוא פשוט בנאדם טוב למרות שהוא דפוק, סליחה לא...הוא לא דפוק...החיים שלו דפוקים..הוא אדם שנקלע לחיים הלא נכונים ופשוט נדפק...כן...זה נשמע יותר טוב...אז להגיד עכשיו "אני שונאת אותו כי הוא שיקר לי" זה לא הולך לקרות כי בגדול אני מטורפת עליו ושאני רואה אותו עם נשים אחרות זה גורם לי לקנא כי יש לי רגשות אליו..אז עשיתי טעות קטנה, חשבתי שיהיה נחמד לצאת עם מישהו קרוב אליו ואוליי לשכוח אותו..אבל זה לא קרה...כי אותו אחד לא הפסיק לדבר עליו...וכמו טיפשה האמנתי שזה יצליח שאתאהב באחד הזה ואשכח אותו אבל בגדול אותו אחד לא הפסיק לחפור לי, עליו. לעזאזל אני....אני מאוהבת בו...אבל אני נמצאת במצב של הקפאה, הקפאת הרגשות שלי כלפיו ואם אני ארצה אי פעם להזדיין איתו זה יהיה כי שנינו אוהבים זה את זו, כרגע אני רוצה להתקדם כמאפרת וגם כדוגמנית...הגעתי למצב שאני יפה (ידעתי את זה תמיד, אבל לפעמים שמישהו אומר לי "את חמודה" זה קצת גורם לי לחשוב "למה אני לא יפה?") אז כן, אני הולכת להתקדם בחיים ואם יהיה מצב שנעשה סקס הוא יהיה בסתר, כי אני לא רוצה איתו משהו מחייב, כמו שאז היה עם הנשוי ההוא, ששימשתי לו כמאהבת אבל הוא גרוש וזה שונה...אני לא הורסת כלום...אבל בוא ניקח בהנחה כזאת, הטעות הכי גדולה שלי הייתה להיות עם אח שלו (כן הבחור הקרוב אליו, היה אחיו) כי אני מרגישה נורא, אח שלו נראה ההפך ממנו, הוא כולו חתיך מהמם עם עיניים ירוקות נראה כמו דוגמן הורס כזה...מאוד מושך...ולעומת זאת אחיו כולו שמן עם עיניים שחורות...שאלוקים יסלח לי שאשכרה כתבתי את זה אבל God Dammit אני מטורפת על האח החתיך ולא האח שלו...אבל אם אני אהיה איתו אי פעם זה יהיה אחרי שאהיה סופר מקצועית שאני לא יישרף וזה יהיה באסה לי...וחשוב לי להתקדם מבחינת הקריירה הישנה שלי שאני רוצה להתקדם בה כמאפרת וגם בקריירה החדשה שאני הולכת להתחיל כדוגמנית...ואם האח החתיך ייכנס לי לחיים שוב אני מקווה שהוא לא יהרוס לי את זה ודווקא יפרגן...אני פשוט חושבת שאני צריכה לגרום לעצמי לאהוב את עצמי לפני שאכנס לקשר עם מישהו...כי נתקלתי הרבה סליחה על ההתבטאות במלא חארות שרצו רק לז**ן אותי וכאלה גברים לא ממש נכנסים אליי כי אני לא רוצה להיפגע..אבל אם בכל זאת אעשה את זה עם אותו אח חתיך זה יהיה רק בסתר וגם אגיד לו שאני לא רוצה להיות חברה שלו בגלל שהוא שקרן ואם הוא יגיד לי שהוא ראה את התמונות ושיתאהב בי הוא יצטרך להוכיח לי שהוא גמר עם השקרים, כי בגדול אני לא יכולה לסבול אנשים שקרנים...ובקטן לכולם יש מקום בלב שלי...אנשים רק צריכים להיות כנים איתי...כי סך הכל אין לי טינה לאנשים, גם לא לאח החתיך הזה של ההוא...מה שכן...הקריירה שלי כדוגמנית ומאפרת חשובה שלי...ואני רוצה להתקדם בחיים ולהיות מישהי שאוהבת את הגוף שלה ולא מתביישת בו, להפך , אין לי מה להתבייש...
ויותר מכל אני רוצה להיות מישהי שאוהבת את עצמה ולא מישהי שתהיה בובה על חוטים של גברים, משחק מסוכן או מעבר לזה.. המילה הדוחה הזאת...
שרמוטה.שרלילה.
אני רוצה לדעת שהגבר הבא שלי, יאהב אותי ולא את הגוף שלי,
מישהו שבדייט הראשון ישמור את הידיים בכיסים ואת הפה שלו רחוק ממני,
מישהו שיכבד אותי, שיהיה לו איכפת ממני, שאני אהיה למענו הדבר הכי יפה בעולם,
מישהו שיסתכל לי בעיניים ויגיד לי שאני יפה ושהוא אוהב אותי, באמת.
בלי שקרים.
עריכה 21.3.19 , 20:28
בקשר לקטע של הדוגמנות, יש איזה צלם שרצה שאדגמן עבורו אבל יש בעיה אחת,
"אני לא מתאימה לפרוייקטים שלו כי אני לא זמינה בימי שישי", אז הוא עף עליי כאילו
"תקשיבי, את מסננת אותי", "את לא זמינה בימי שישי..." כאילו מרגיש לי כאילו אני פאקינג נשואה לו,
כאילו..גאד דאם איט, למה אני צריכה לדבר איתו בזמן שאני עושה בייביסיטר על אחיין שלי?
הוא ילד בן שנתיים וחצי ושובב, אם חס וחלילה משהו יקרה לו בזמן השיחת טלפון הזאת? זה יהיה באחריותי, אז לא, "שאני מתקשר את חייבת לענות"...סורי, איז נוט גאד...או שהוא מתעצבן עליי שתיכננתי מראש משהו עם חברה ובגלל שלא עניתי אז אני חתיכת מאפרת מזדיינת שלא מוכנה לבטל את החיים שלה ולעשות מה שאותו מלך מבקש ממני...
אז לא, זה החיים שלי ולפעמים אני מתכננת אותם מראש, מה גם שאני לא שופטת סתם אנשים וחושבת שלכל אחד מגיע לקבל הזדמנות שנייה בחיים שלו, ומי שלא טוב לו, יום טוב לו.
עזבו גבר, זה צלם שהתאהב בי בגדול ובקטן אני פשוט לא בקטע שלו, כי הוא גדול ממני ב11 שנה,
הוא גרוש ללא ילדים אבל לא הטעם שלי בשיט, הוא מתחיל כבר להקריח ושמנמן טיפה, לא יודעת אם זה בגלל הגיל,
זה יותר מטעויות אנושיות, יכולה לשתף אותכם שהייתי אצלו לפני כמה זמן (לצורך עסקי בלבד) והאמת? נאלצתי לפתוח את הפה ב8 וחצי ולאכול המבורגר עם צ'יפס ועגבנייה..טעות!! הרגשתי כל-כך בחילה כי...בשעה 6 מינימום 6 וחצי אני סוגרת את הפה, אז לא, הרגשתי נורא, הקאתי הכל שבאתי הביתה כי הבחילות שלי של הבולימיה פשוט הכריחו אותי להקיא הכל, למה? כי זה ככה, כבולימית התחלתי לאכול עד שעה 6 וחצי, ופתאום שמישהו בא ומכריח אותי לאכול משהו מוצק כמו המבורגר זה עושה לי לא טוב, אם אני אוכלת משהו בקטנה לנשנוש, נגיד אדממה אז הכל סבבה, אבל לפתוח שולחן ולאכול המבוגר,צ'יפס ועגבנייה? לא, הבולימיה שלי רק בולמת אותי ונותנת לי ברקס כל-כך פתאומי שהכל פורץ החוצה כמו קיא רציני...אז הוא לפי מה שאני הבנתי לא ממש מבין את הרמה של הבולימיה שלי, למרות שניסיתי להסביר...אבל כמה אפשר להסביר לבן אדם שלא מבין? לעזאזל. לא אוכלת אחרי שש וחצי, חוץ ממקרה חריג שזה בשישבת...מעבר לזה לא מכניסה לפה..אני פשוט סוגרת אותו..זה גם משטיח את הבטן שלי..וגם עושה אותי בן אדם יותר מאושר, במיוחד כי אני אוהבת את החיים שלי רק שאני יודעת שאני חייבת למצוא עבודה שתכניס לי בין 6000 ל8000 ברוטו ויפסיקו להוריד לי מי זה את ההורדות...ואני אמשיך ללכת לצילומים בביה"ס שבו למדתי ושם אעשה ימי צילום עם מודליסטיות, ואני יחליט את מי לצלם ומתי, אני לא צריכה מישהו שיכתיב לי את החיים שלי, כי אותו צלם סוג של נמצא במן מקום בחיים שלו שהוא "רוצה לעזור לי להתקדם כמאפרת וגם לדעת על כל גבר שאני יוצאת/ מזדיינת איתו" אז לא יקרה, אם בא לי ללכת למועדון, להתפרק, לשתות ואז ללכת עם איזה בחור לסטוץ לילי בשירותים אני יעשה את זה ואפרוק לחצים, אם בא לי להזדיין עם מישהו סתם כי בא לי אני גם יעשה את זה...אני לא באמת שואלת מישהו איך לנהל את החיים שלי...כי שאני חושבת על זה יותר לעומק...אתה חי פעם אחת, אז אתה צריך לחיות נכון ולעשות את זה נכון...אתה לעולם לא יכול לדעת אם מחר בבוקר תתעורר...מי אמר לך? אולי פתאום בזמן השינה שלך אתה תמות מוות קריטי? אולי מישהו יפרוץ לך לבית ויהרוג אותך? אולי בכלל האישה/הגבר/אח שלך יחנקו אותך בזמן שתישן כי הנחירות שלך מעיקות? לעזאזל... מה רע בנחירות? אף פעם לא הבנתי למה זה כ"כ מפריע אבל ניחא..נחזור למה שאמרתי, אני חיה את החיים שלי איך שבא לי ואיך שאני רוצה, אני עושה את הבחירות של עצמי, ואני בוחרת ללכת אחרי הלב שלי, ולעשות מה שהוא מרגיש ואף אחד לא יכול לשלוט על הלב שלי במקומי.
כינוי:
Kerenola
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
