xX•Every time I look in the mirror I see the difference between the lights and the shadows•Xx

מה שאני שונאת זה שיש לי מגרנה ואני לא שמה לב למה שאני עושה.

רשמתי פוסט ובטעות לא שמרתי אותו כמו שציפיתי,רק רציתי לשים חתימה ועכשיו אני צריכה לכתוב הכל מההתחלה.

בכל אופן,

אתמול הייתי בהופעות שהיו בפתח-תקווה הלכתי עם השמלה שתפרתי מאוברול וחצאית ישנה שהבאתי לתופרת שאני תמיד הולכת אליה לתפור לי במיוחד, נימאס לי מהאוברול הזה אז הצמדתי לו סרט בצבע אדום ועכשיו אני יכולה להתאים לו אפילו נעליים אדומות או את הנעליים שהתאמתי לו בתמונה בסוף הפוסט,לאחרונה גם יצא לי לעשות כמה עיצובים בעבודת יד. חשבתי על עניין האיפור באופן משמעי, ופעם זה בא לי ופעם זה יורד לי..ברגע של פנאי ניתן ללמוד טכניקות מסויימות ובאמת לעבוד בזה,אבל אני מעדיפה את הדרך הקצרה לעת עתה. פה ושם עיצובי בגדים ומידי פעם דברים בהזמנה אישית.

בהופעות של יום העצמאות בפתח תקווה היה טוב, שרון חזיז הייתה המנחה לכל אורך המופע , בתחילת הערב עלתה אחת מהלהקות המקומיות של הבני נוער,לאחר מכן עלתה דנה דבורין שנתנה הופעה לילדים..אחריה עלתה עוד להקה מקומית,אחריהם עלו תסלם ואז שני נערים ששרו שירים של אייל גולן וליאור נרקיס..אחריהם עלה קובי פרץ שאיחר בשעה וחצי..הוא נתן הופעה של בערך שעתיים..טיפס על העמודים של הבמה וירד אל הקהל,אחותי צילמה בוידאו את ההופעה שלו והתלהבה שהיא נגעה לו בחולצה,כולם התחילו לטפס עלינו ולדחוף שהם יצליחו לגעת בו..אני ואחותי,יותר נכון היא יכלה לגעת בו כי היינו קרובות לבמה,אישה אחת מעצבנת ושמנה נדחפה ביני לבינה,בשלב מסויים העברתי את אחותי לקדימה ואני הייתי מאחוריה,שקובי פרץ סיים הייתה השעה 2 וחצי ואז עלה אלון דה לוקו..אבל אחרי שיר אחד שלו ביקשתי מאחותי שנלך,התקשרתי לאבא שלי והוא אסף אותנו...

בבוקר התעוררתי בגלל השעון מעורר הארור של הפלאפון שמכוון לשעה 8..כיביתי אותו וחזרתי לישון, אך אימא שלי העירה אותי בעשר,מה שהותיר אותי עם כאב ראש איום..לפחות עזרתי לאחותי באזרחות, והספקתי להכין דברים לצ'יפ שאותו אני מנהלת יחד עם רותם...מחר ב"ה אני אשב על דברים לפתאל שאותו אני מנהלת לבד..ואז אשב על שיעורים..

חוץ מיזה,

אני מקווה לפגוש את האחד בקרוב ולהצליח ביום ראשון בעבודה החדשה.

אמן.

לסיום,הנה תמונה של השמלה שתפרו עבורי כנ"ל:

השמלה עוצבה ע"י מאיה התופרת שלי והתמונה עצמה ע"י בפוטושופ

קטע לאתגרי כתיבה.

תמיד אמרו לי שהוא שקרן,אבל סרבתי להאמין.

הוא אמר את המילים בצורה כה אמיתית , לפחות ככה נראה לי.

יצאתי איתו כמעט חודש , ובזמן הזה הוא יצא עם עוד כמה בנות.

הוא אמר לי שהוא אוהב אותי, ונתתי לו להיות הראשון שלי.

יום אחד החלטתי להפתיע אותו וללכת לבית שלו,

הגעתי וראיתי אותו מתחת לסדינים עם אחרת.

לא האמנתי שמה שראיתי זה אמיתי,

לא רציתי להיות איתו , לא יכולתי לעצור את הדמעות ,

מצאתי את עצמי בורחת אל הנהר שפעם הלכתי איתו,

לא ידעתי לשחות , תמיד הוא היה נכנס ואני נותרתי בחוץ, מביטה עליו.

באותו יום כן נכנסתי, לא יכולתי לראות בעיני רוחי אותו עם אחרת..

לא יכולתי לחיות בשקרים שהוא מכר לי, זה כאב לי יותר מידי,

החלטתי לשים קץ לחיי,שנכנסתי למים הרגשתי איך אני טובעת.

הוא משקר להרבה בנות , כי הוא חי בעולם מלא שקרים,

אין בו טיפה אמת, הכל אצלו זה שקר רודף שקר,

הבעיה בשקרים, שזהו עולם לא נגמר.

נמאס לי מאותם גברים שמפתחים שיחה בהודעת טקסט,

בסוף זה נעצר ב"טוב נדבר מחר."

אני הגעתי להחלטה לשנות את התסריט,

אין מצב ששיחת קולין כזאת תהיה גם ביום המחר.

אם הייתי יכולה לבחור עכשיו,הייתי בוחרת באהבה.

אני אוהבת לאהוב ולהיות נאהבת.

אני רוצה למשוך מערכות יחסים אוהבות מספקות ומאושרות בחיי

אני רוצה למשוך זוגיות אוהבת תומכת ומאושרת.