קאי שאלה אותי פעם למה כל העדכונים שלי כאלה ארוכים, ולירז פשוט הודיעה לי שהם ארוכים יותר מדי. מה לעשות, אני לא רואה יותר מדי טעם בלכתוב פוסט כל יומיים, ובהשוואה למרווחי הזמן בין הפוסטים, האורך שלהם באמת לא כזה אבנורמלי. בכל מקרה, ברגע שאני אחזור ללימודים (והיום קלטתי שהדבר עומד לקרות עוד חודש פלוס יומיים) הפוסטים שלי יהיו שבועיים במקרה הטוב, וכפי הנראה יכללו השפעות מרחיקות לכת מקורסים כגון חדוו"א 1, פיזיקה 1 ושארי בשר של המקצועות האלה. אז הנה, הצדקתי את עצמי. ועכשיו לנקודה שבשבילה כתבתי את הפוסט, אם אחת כזו אכן קיימת:
כמה דברים שאני רוצה לכתוב כבר זמן לא קצר, בלי שום קשר, סדר, או הגיון מסוים:
1) בהמשך ישיר לפסקה הקודמת, למה אומרים "שארי בשר" אבל גם "שאר ירקות"?
2) שלוש הספרות הראשונות של הטלפונים של אינטל קריית גת הן 666. Coincidence?
3) אחותי ערכה שינויים קטנים באחד המשפטים שלי (ההבדל היחיד בין תוכניתגאונית לתוכנית מטורפת הוא מידת ההצלחה) והפכה אותו ל: The difference between a genius and a madman is not in cognition (sanity) but in recognition. ידעתי שהגאונות קיימת במשפחה שלי מדורי דורות. חבל שדווקא עלי היא דילגה. זה מקרב אותי לסלוח לה על היותה דמי-פקצה בת שלושים פלוס.
4) מתחרים באפקט הפחד מרסקים מכוניות, נתלים בגובה עשרות מטרים מעל משטחים קשים, אוכלים דברים מעוררי תיאבון כמו דיונונים (כולל הדיו) ומקקי מדגסקר לוחשים חיים, אבל ממררים בבכי כשהם נפסלים. What the fuck?
5) כבר הרבה זמן לא נגעתי בשטן. יש לו מחליף מוצלח לא פחות (Dungeon Siege 2, למתעניינים) והוא כבר מבית היוצר של מיקרוסופט. רמה כזו של תועבה כבר הרבה זמן לא טימאה את המחשב שלי ואת רוב שעות העירנות שלי. ארורים תהיו, כולכם!
6) אם תכננתי במשך חודשים איך אני בקושי אהיה בבית כשתהיה לי חופשה, מה ההסבר למספר הפגישות עם חברים שעד עכשיו היו לי, שאותן אפשר לספור על יד אחת? עדי אמרה לי שבתדירות שאנחנו מתראים, היא לא תספיק לראות אותי לובש את כל הבגדים החדשים שלי עד שהם כבר יהיו ישנים, למרות שאני עושה מאמץ להתלבש שונה בכל פעם שאני רואה אותה. את דן ראיתי פעמיים, שתיהן כשהייתי צריך עזרה באופן די דחוף, תאודור פעם אחת, גיא לא מאז שהוא חזר מתאילנד, טיטוס לא מאז שסיימנו את הלימודים. רם ואני דווקא רוצים להיפגש שוב, אבל נתקלים בקשיים. מסיבה כלשהי, בחורה ושמה אפרת מראה רצון עז להיפגש איתי, אבל לא ממש יוצא לנו, בגלל שיש לי נטיה לחיות בשעות בלתי שפויות לחלוטין (אני מגיע לזה, בהמשך).
7) הימים שלי לא ממש קיימים. החלטתי לכתוב את הפוסט אחרי שהתעוררתי באחת וחצי בלילה. אתמול התעוררתי בחמש בבוקר. אני אוכל ארוחות בוקר באחת עשרה, ארוחות צהריים בסביבות ארבע, וארוחות ערב בשעה כלשהי שיכולה לנוע מתשע בערב לתשע בבוקר. אמא שלי לא ראתה אותי מתחילת השבוע, כי כל פעם כשהיא מגיע הביתה בערב, אני ישן, ומתעורר רק כשהיא כבר ישנה.
8) אה, יש מצב שאריאלה סגרה שבת, לא ראיתי אותה בסופ"ש והיא גם לא עדכנה את הבלוג, אז נקווה ששבועיים לא הרסו את סוף השבוע בו התחלתי להשחית את נפשה הצעירה ונמשיך בסוף השבוע הזה.
9) אני ממש אוהב את סינרגיה. כן, אני יודע שקלטתי את זה מאוחר, זה לא שונה בהשוואה לשום דבר אחר בחיים שלי. טחנתי את הדיסק שלהם בריפיט שלושה ימים רצוף (כשאני אומר רצוף אני ממש מתכוון רצוף. לא לשמוע אותו שלוש, ארבע פעמים ביום. כל זמן שאני יושב ליד המחשב או נוהג, שזה ממש אומר רוב היום) והגעתי למסקנה הזו. אפילו השמעתי אותם לעדי, והיא, המעוז האחרון של המוזיקה השחורה שאני מכיר, אהבה עד לרמה שהיא התקשרה אלי כדי לרשום את השירים של הדיסק שלהם ושל הדיסק פרידה שלי. לירז טוענת שימאס לי מהם בקרוב. אני טוען אחרת. עוד נראה.
10) ניסיתי, אני מנסה, ועוד אנסה לכתוב משהו (חוץ מהבלוג, זה לא ממש נחשב)בזמן הפנוי שלי. לפחות לעשות משהו קונסטרוקטיבי מעט עם החופש. בינתיים אני נכשל כישלון חרוץ שוב ושוב. אל תגידו writer's block, אני יודע בדיוק מה ההרגשה, וזה לא זה. יש לי רעיונות בנויים, שלדים של שלושה סיפורים שונים בצורה מהותית אחד מהשני, פשוט כשאני מגיע למילים אני מתקדם לאט מאוד ונכנע במהירות.
11) ג'ינה תוקנה בהשקעה גדולה, שתתחלק חצי-חצי ביני ובין אבא שלי. בטח שזה נראה חיובי במבט ראשון, אבל לומר את האמת, כבר שום דבר לא בטוח חוץ מחשבון הבנק המתפורר שלי.
אני צריך יותר אלמנטים חיוביים בחיים שלי. יש לי חודש לשנות, דברים לעשות. תמיכה פיזית, כלכלית ובעיקר נפשית תוערך מאוד, כי נראה כאילו זה מה שאני צריך עכשיו. שום דבר לא הולך כמו שצריך כשאני לבד. רחמים עצמיים לא מתאימים לי, אבל קשה לי להתרכז במשהו אחר כשאני יודע שהדבר הראשון שאני אעשה הוא לשלוח הודעה למאט ולשאול אותו אם הוא מוכן לשחק.
אם בחיוביות עסקינן, רציתי להדגים לכם אילו מן אנשים MIT מקבלת, אנשים שדרך אגב, סיימו שם כבר תואר שני ושוקלים אם לסיים או לא את הדוקטורט סתם מתוך גחמה. קבלו שיחה שהתנהלה אתמול ביני לבינו, וכן, הכל באנגלית, תתמודדו:
Matt: I've been thinking about forming a zombie slave army... I don't suppose you'd be willing to join if I offered you a Klondike Bar?
?
Quicksand: A what
Matt: It's an ice cream bar... Their jingle is "what would you do for a Klondike Bar?" claiming people would do anything for them
so I figure they'd be willing to join a zombie slave army for one, naturally
Quicksand: Naturally... It's a good thing you haven't went to get yourself diagnosed yet, because I'm not sure many mental
institutions have fast internet connections
Matt: Someone already convinced me that I wouldn't want French Zombies in my army, so I'd have to have some sort of a screening process
?
Quicksand: And you'd want Israeli Zombies
Matt: Can't see why not, unless there are some undesireable characteristics to being an Israeli. A mere tendency to eat one's
young or garlic isn't enough to earm an exemption
Quicksand: Well, Israelis in general are rude and inconsiderate
Matt: Well, zombies are supposed to be rude and inconsiderate, to a certain degree... How else are they going to take over the
world? they hake horrible diplomats
Quicksand: This conversation just earned a spot in my blog
Matt: And excerpts from it will not doubt be seen in the case study published by your psychiatrist later in life
Quicksand: No doubt about it
כן, אנשים, אני מאחל לכל אחד ואחת מכם חבר ששיחות איתו מתחילות במשפט "תגיד, אני חושב על ליצור צבא עבדים זומבים, בא לך להצטרף?" ונעשית רק יותר ויותר הזויה משם. עליו אני יכול תמיד לסמוך שישפר לי את מצב הרוח. תחנה הכרחית בביקורי הבא בארצות ניכר.
ולסיום, Orphaned Land, סתם כי קמתי עם רצון לשמוע אותם:
The Sahara's Storm
I call the mighty prophet
Taint my sword with blood
Help in my holy "JIHAD"
As I tear, kill and maim
All is done in your name
For me God shall do the same
My faith is left to blame
Even though our God is one
You'll just spill blood
It shall be done
This all shall die
Fire from the sky
Can't ask God why
This kingdom cry ?
Open my eyes
See only sand
It shatters all life
And kills the land
I drown in myself
Of the heat
In the desert storm
War of gods, you cannot deny
Into damnation we shall fly
I am becoming all and all becoming me
When all has been said and all has been done
Now it ends
Can rise no sun
Let thy will lead us on
"But to those who believe not in the signs of God..."
..."God witnesseth that there is no god but He"
Infidels that worship the worm
Shall bring SAHARA's storm