איך חול יכול להיות מהיר?

הצלחתי בזמן מאוד קצר של סופ"ש להשיג הספק נאה של בחורות שאו סתם עצבניות עלי או ממש לר מדברות איתי, ואני מתכוון אליה, אליה, וגם היא, למרות שהמקרה האחרון היה פשוט אי הבנה יותר מכל דבר אחר. עם עדי לא דיברתי מאז השבוע הראשון של החודש, כי למיטב זכרוני, התקשרתי אליה והיא לא יכלה לדבר, ואח"כ שלחה לי הודעה שהיא רק חזרה מהעבודה והיא מתה מעייפות, והיא מבטיחה להתקשר למחרת. אנחנו מכירים כבר כמה שנים, ולכן ציפיתי ממנה שתדע מה קורה כשמבטיחים לי דברים (מקיימים אותם, or else) אבל בכל זאת שלחתי לה הודעה שמזכירה לה. היא לא התקשרה. וכידוע, מאז לא דיברנו, ואין לי שום תכנון להתקשר אליה בזמן הקרוב.

הסיקור מבאר שבע יאלץ להיות די קצר, אני בכל זאת מעדכן מהטכניון (כן, אני מקרה אבוד), ולכן גם תמונות אין (עדיין) ואם יהיו, הן יהיו תלויות באישורה של החתולה הנשכנית ובאפשרות שגם היא מחזיקה בתמונות שלי (מצלמות הסלולרים הארורות האלה). אם הכל ילך כמתוכנן, אבל, יום שיש הקרוב יש רוקי. הולוקאסט, שידוע בתור אחד הטובים יותר. יהיה רק השני שלי, אבל חשוב הרבה יותר, אם היא לא תבריז, יהיה הראשון שלה. אין ספק, יש למה לצפות...

הצחוק המרושע הזה ברקע הוא לא שלי, אני נשבע... אולי הוא שלו.

מה שחשוב: הפעם נשכתי בחזרה, והרי לכם כותרת לא מובנת לפוסט.

לאמריקאים, בניגוד לישראלים, יש הרבה יותר מדי זמן פנוי בקולג', והנה ההוכחה.  כן, אלו מנטוס ודיאט קולה. אל תשאלו אותי איך גילו את זה, או בכלל, מה יקרה כשימצא הבן אדם הראשון שיעז לערוך על עצמו את הניסוי של הכנסת שני החומרים שאלו לפה באותו זמן (ובואו נודה, בארה"ב זה רק עניין של זמן). אני כבר רואה את הכותרות.

הגיע הזמן להגיד את זה. אני ממש חולה על פנדורה. זה נראה לי מוזר מלכתחילה כשאנשים כמו טיטוס ותאודור, שהם בדרך כלל ציניים להחריד וממש לא מתלהבים, סיפרו לי על זה בכזו התרגשות. אין תחליף לדבר הזה כשאני בטכניון... פשוט אין. התמכרתי.

אתמול לא הייתי בטכניון, מהסיבה הפשוטה שאדם, אותו הבחור שהתחלתי להיפגש איתו מחדש, בא אלי כדי לצרוב משהו בערב שבת אחרי שחזרתי מבאר שבע. הוא בא בסביבות עשר בערב. הוא הלך בסביבות רבע לארבע לפנות בוקר. ולא, לא צרבנו את מה שהוא התכוון לצרוב מלכתחילה, אבל כן גיליתי שלהשחית ילדים תמימים מדי בנושא מטאל (מי לעזאזל לא מכיר את מטאליקה כמו שצריך?!) זה כיף בלי קשר להיותם בנים או בנות. יש לו כרגע ברשותו את כל הדיסקוגרפיה של גאנז, פנתרה ומטאליקה, ואמרתי לו להתקשר אלי אחרי שהוא שומע את כל הדיסק השני של מטאליקה, אם הוא בהכרה. חוויה מעוררת בהחלט...

ראיתם מה זה? אפילו בטכניון אני מצליח ממש להגזים באורך של הפוסטים... כאילו לא מספיק גרוע שאני מפסיק לקבל תגובות בגלל שנשים כועסות עלי. טוב, יש לי קניות לעשות, והפוסט הבא יהיה כנראה רק אחרי הרוקי.

נ.ב. הבלוג שלי מתקרב לסימן השנה, ואני עושה הכנות שאפילו פקצות גרעיניות היו מתהדרות בהן. מותר לי, מדי פעם.