'' Душа не верит в то что нету, и тебя уже нету ''
אני אתרגם : '' My soul can't recognize something that's gone, and you are far gone ''
את המשפט הזה שר לי ידיד שלי, שהכרתי 8 שנים.
כמה קשה לי לראות אותו עכשיו, כשהוא כל כך שונה בעצמו.
פעם, היה ילד כל כך טוב, היינו משחקים עוד כשהיינו בני 6. ועכשיו, מעשן, שותה.
איך השתנית ככה? איך הצלחת להגיע למצב כזה?
זה הזמן. אני בטוחה שאתה שואל את עצמך איך מהילדה הקטנה החמודה והעדינה שהכרת,
גדלתי להיות אחת כמוני. זה הזמן.
קשה לי לראות אותך, אל תסתכל עליי ככה, כאילו שאני שונה.
אני לא , אני בדיוק כמו אז, רק עם יותר חוכמת רחוב, אל תהיה כל כך רחוק ממני.
אתה כל כך לא כאן. אדיש, קר, מרוחק ורציני.
רק עליי אתה יכול לצחוק, ומה איתך? טיפש. אתה לא יותר טוב ממני.
אם השמיים יפלו הלילה, הם יפלו עלינו.
רק אתה יכול, רק אתה יודע,
איך לגרום לי לשכוח את כל העולם
ולהיות רק שלך, וזה רק בינינו.
אני רוצה לתת לך לברוח
כי נמאס לי להלחם
אני אוותר לרגע, אני אעזוב בשקט
אני אתן לך להבין את זה לבד
אם המים ישטפו הלילה, הם ישטפו אותי.
המים משתקים, האוויר חונק
אבל ההרגשה תישאר
הדה ז'ה וו ישתלט , ואני אמלט
אני רוצה לתת לעצמי הזדמנות
לראות איך זה בלעדייך
אני אעזוב את זה לרגע,
ואתן לזה לזרום בעינייך
אם האדמה תבלע הלילה, היא תבלע אותך
כי אתה זה שעמדת מולי, ונתת לזה להתפורר
ואתה זה שהלכת מבלי להגיד מילה
אז אתה יודע מה? ניתן לזה להעלם.
ואני רוצה לשכוח את כל מה שהיה
אני רוצה ללמוד בדרך אחרת
אני לא רוצה שום משחקים
נעשה את זה ישר ולעניין
אתה ואני..
זה משהו שכתבתי עכשיו, בלי הכנות מראש, בלי טיוטות.
זה מה שעלה לי לראש, וזה עלה בצורה הזאת.
וככה זה מרגיש.

שלכם, ניק.