צופה מזדמן ביקורת סרטים שלא מפחדת לומר את האמת על הסרטים שאתם הולכים לראות
(אל תשכחו לבדוק את הארכיון. רוב החומר שם).
המדור נסע לחו"ל ויחזור בסוף החודש |
| 8/2003
אפוקליפסה ? עכשיו ? - האנטי-קליימקס שהוא סופו של פסטיבל סרטי המילואים
לפני עשרים ומשהו שנה, אפוקליפסה עכשיו אולי היה סרט מעניין. אבל במבחן הזמן הוא אובד. לא ברור למה התכוון הפרסומאי שקבע - סרט המלחמה הגדול ביותר של כל הזמנים. רחשי המבוכה של הקהל אל מול הסצינות המופרכות והרכות שהוצגו העיבו על סיומו של שבוע פסטיבל מוצלח למדי. הזקנה שישבה מאחורי טענה שהשתן עלה למארגנים לראש אחרי הביקורות הטובות בעיתונות. חשבתי לומר לה שסדר הסרטים נקבע מראש אבל אז חשבתי - לפחות יש לה תרוץ למה היא לא נהנית אבל היא עדיין כאן (מלבד הפולניות הברורה מאליה בה היא הייתה נגועה). אז למה להרוס לה ?
אז מה לא היה לנו שם ? לא היה מכות. לא היה דם. לא היה כמעט יריות מלבד איזה נמר, קצת איכרים מסכנים ואיזה קרב עם מסוקים שנראה היה שכולם מנסים לגמור לטובת סצינת גלשנים (ולא, לא סצינת גלשנים כמו בג'יימס בונד האחרון. הם סתם גולשים וזהו). הכל הזוי ומבולגן וקורה על סירה אחת. איפה המלחמה אני שואל. איפה המלחמה. איפה הטנקים ? איפה המטוסים ? איפה קצת קלוזאפים על רובים ? איפה האריסון פורד ? למה לא השתמשו בו ? איך יכול להיות שקופולה, הבמאי, משיג כוכבים כמו האריסון פורד ומרלון ברנדו, רושם את שמם בכותרות ואז לא מראה אותם כל הסרט ? זאת לא אמנות. זאת הונאה. איך הוא מהמר על מרטין שין, שחקן טלויזיה זניח, בתפקיד הראשי ? ועל ידו הוא שם את פרדריק פורסט שהוא איש חביב אבל לא עכבר יערות ויאטנמי. למה לא ראינו יותר את לארי פישבורן (אחיו של לורנס, מורפאוס בשבילכם) ? למה דניס הופר רק אומר כמה שורות והולך ? הוא שחקן פעולה נחשב (עולם המים) אז אפשר היה לנצל אותו יותר. ומי זה השמן הזה בסוף ? ולמה יש סרט על ויאטנם ואין צ'אק נוריס ? ולמה קוראים לזה סרט מלחמה ובקושי יש דם ?
אלו היו תגובות אקראיות מאולם הקולנוע. תגובות שחשבתי גם בעצמי כשצפינו בשעמומון הארוך שניסה להיות סרט מלחמה אבל שכח להראות מלחמה. המרצה בפתיחה (סוף הפסטיבל אז הביאו מרצה) סיפר לנו שזאת עשיה מחדש של סרט עתיק עתיק בשם 'לב המאפליה'. לא ראיתי את שמו של מארק וולברג, אמן ה-remake בקרדיטים אבל כנראה זה בגלל שהוא עדיין לא נולד, אחרת הוא היה משחק ולא מרטין שין. כנראה שזה לא היה מזיק. אחרי ההקרנה הרגשנו מרומים אז הלכנו לאכול במסעדת הווק. אני ממליץ על האווז בצ'ילי. הוא סיפק יותר התרגשות משעות של נהר, איזה נמר וקצת אקשן באמצע עם מסוקים שכל הזמן דחפו בו מוזיקה קלאסית שלא מתחברת לכלום. אפשר להבין למה הקריירה של קופולה, במאי סרטי פשע קטנים עד אז, לא המריאה לשום מקום אחרי הסרט הזה. חבל שפסטיבל סרטי המילואים הסתיים באקורד מינורי כזה.
לחובבי הטריוויה - בכל פעם שדמות מסוימת נכנסת לתוך חדר, יש בחדר תמונה של אימלדה מרקוס, אשתו של נשיא הפיליפינים דאז פרדיננד, אשר הציב זאת כתנאי לצילום הסרט בשיטחו.
אחד מעשר בסולם הצופה המזדמן
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
