אחרי זמן רב ללא עידכון, ולאחר תהפוכות רבות ושינויים מזדמנים שעברו עלי, אני חוזר לעוד איזה קוויקי.
דברים כה רבים השתנו בזמן שעבר מאז שהפכתי לבן 18, לבוגר.
מילדון אהבל, כשלון בלימודים, עצלן ברמות, תפרן ומשועמם הפכתי לבחור אהבל, כשלון בלימודים, עצלן ברמות, תפרן ומשועמם.
אבל עכשיו כבר יש לי זיפים, אז לכו תנגסו בזקפה.
כמקובל בצה"ל, התדריך יתחלק לשלושה חלקים, ובסופו נזיין את הפקידה:
1. טיול סנואובורד באוסטריה.
2. טיול שנתי בחור בנגב.
3. תקומתו ונפילתו של הטיול לאילת.
לאחר לבטים קשים, החלטתי להתחיל מהסעיף הראשון -
הטיול שלי לאוסטריה 08',
Otherwise known as המקום עם הכי הרבה בדיחות שואה מאז הפיהררבאנקר 44'.
זה לא שאני כזה מניאק - קשה להאשים אותי בחשדנות בפעם הראשונה שנסעתי שם ברכבת, נכנסתי למקלחת ולא ידעתי מה יצא כשאפתח את הזרם, או כשבעלת המלון העירה אותי בצעקות "יודן ראוס" למסדר בוקר. אתם יודעים, הדברים הקטנים שגורמים לכם לחשוד שהם עוד לא התגברו על הקטע האנטישמי.
אניוואי, באוסטריה היה בן-זונה.
זה היה היטלר, שנולד שם שסוף המאה ה-19 והיה בן-זונה רציני. אבל הוא כבר מת, אז עכשיו אין שם בן-זונה, רק טיול ממש כיפי.
באוסטריה הייתי במקום שנקרא לך (Lech), פרובינציה במערב אוסטריה. המקום מקסים.
אנשים רבים יהנו מהנוף המפעים, השלג הצח ואוויר ההרים הצלול כיין.
יש גם כמה אטרקציות אם אתה סטרייט - הסנואובורד שם ממש כיפי, מסלולים טובים, וגלשנו על שלג פאודר בן-פרוצה. אח"כ גם ירדנו לעשות אוף-פיסט בדיפ-סנואו, והיה באמת כיף ברמות.
כל יום בארוחת צהריים אכלנו במסעדה איטלקית מצויינת, וכל ארוחת צהריים וערב פתחתי עם כוס בירה מקומית (Edelweiss Weissbier) וכוס מארטיני ביאנקו, עד שלא מרגישים כמה האוכל שהאוסטריות הגישו בערב היה מגעיל.
המלון נוהל ע"י שלוש אחיות. שמן, לצורך העניין, הוא כוסית א', כוסית ב' והמכוערת.
שתי הכוסיות (וחצי מהאוכלוסיה ב"לך") היו בלונדות עם עיניים כחולות. הן גם לבשו כל ערב תלבושת בווארית קלאסית כזאת (כמו של המוזגות באוקטוברפסט הידוע לשמצה, הלא הוא פסטיבל הבירה הגדול בעולם) עם מחשוף ומחוך.
פינוק.
עכשיו, כשאתה מנסה לא להשתמש במילים בינלאומיות ליד הנאצים האלה, אתה קולט את עצמך משתמש בעברית מיליצית שהייתה גורמת לבן-יהודה להתהפך בקברו (ביחוד "תשר" במקום טיפ). זה משעשע.
הצלחתי לנקוע שם את הרגל פעם נוספת, ביום לפני אחרון, אבל הפעם זה היה נקע קל יחסית ויכולתי ללכת, אז רק הפסדתי יום אחד של גלישה. סיימתי בטיול גם 5 ספרים, ובסך-הכל היה סבבה ביותר.
סעיף 2, הלא הוא הטיול השנתי!
לא יודע למה היה שם סימן קריאה, היה לא מרגש בעליל.
נסענו לנגב, ביום שלפי מחקרים אובייקטיבים היה היום הכי חם ומזדיין בתחת בשנה. זה הוביל לביטול המסלולים המקוריים ובמקומם לקנות ארטיקים. אין תלונות מכיווני.
בערב הגענו לפארק תמנע.
כוס אמו הנוכרייה של מי שבחר את השם - לא היה שם שום פארק (למרות שאני מניח ש"אין-כאן-כלום-חוץ-מחול-ובדואים-תמנע" היה מביא פחות מבקרים).
בכל זאת היה כיף, והעברנו את הערב בלנוח, לדבר ולנהל תחרויות עצירת נשימה מרגשות ואף טורניר קרבות-מבטים.
בלילה הראשון כל השכבה הייתה שיכורה וחלק מסוממים, ובכלל היה מצחיק ברמות. לא עשו לנו כלום.
מכאן אני אקצר, כי נשבר הזין לכתוב - לילה שני חלק היו שיכורים ושלחו הביתה, חרא מסיבה, אילת זה נחמד אבל אסור היה להכנס למים, תיירות צרפתיות עם ציצים יאמי יאמי, למחרת יאכטה. כל הלילות הסתובבתי תוך כדי זעקות "מה שווה כזאת אהבה" בקול מעצבן. אנשים רצו לסקול אותי.
באוטובוס חזרה היה משעשע להחריד.
- הסוף -
ולסיום, לפינת ה"מחשבות וחידודי לשון" שהצטברו בטיול ובזמן שלא הספקתי לכתוב -
* תינוקת שהיא סמל מין - "פעוטוטה" או "פותינוקת".
* מהיום השאיפה שלי בחיים היא להקים ארגון תמיכה בחיילים משוחררים מחיל-הנדסה או לותיקי מלחמות שאיבדו ידיים, ולקרוא לו "יד לגידם".
* היו די הרבה בטיול, אבל אני לא זוכר אותם. אם מישהו יוכל להזכיר כאן כמה, אתמלא חדווה, גיל, ששון ודיצה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
