לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


תרבות אלטרנטיבית: קומיקס, מוזיקה, מחאה. לא יומן אישי. אבל אולי אני אגלוש לניו ג'ורנליזם.

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2019    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

סיגל רוזן תעשי לי ילד סודאני


הבילוי החביב עליה הוא לשחרר עצורים מהכלא - קורבנות סחר בנשים ופליטים - ולא אחת היא משכנת אותם בביתה. סיגל רוזן, אשת היי-טק בעבר, היא הרוח החיה מאחורי מוקד סיוע לעובדים זרים.
ראיון של שחר אילן בהארץ.

ואם בא לכם להצטרף ולעזור, הנה האתר של מוקד סיוע לעובדים זרים.
או שפשוט תרימו טלפון:
03-5602530
נכתב על ידי , 23/4/2007 10:46   בקטגוריות גזענות, הומניזם, חברה וכלכלה, מהגרי עבודה, משטרה ו"כוחות הביטחון", סוציאליזם, סחר בנשים, עירוני, אקטואליה, ביקורת, עבודה  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של עובד זר ב-25/4/2008 14:12
 



תחרות עיצוב כרטיסי-פרסום לזונות!


מוקד הסיוע לעובדים זרים פוצח בתחרות (הטקסט מתוך האתר שלהם):

ההערכה היא כי בחודש אחד מתקיימים בישראל כמיליון ביקורים של לקוחות אצל זונות. אכיפת החוק נגד סרסורים, סוחרי נשים ומפרסמי מודעות זנות הינה בעלת חשיבות, אולם אין ביכולתה להעלים את התופעה (והחוק גם לא ממש נאכף, וכשהוא נאכף, הוא נאכף יותר נגד הנשים ופחות נגד הסרסורים. א.ס.). כל עוד קיים ביקוש, כל עוד אנשים פוקדים חדשות לבקרים את בתי הזונות ורוכשים את גופן של נשים, הן אזרחיות ישראל שנאלצו לעסוק בזנות מתוך מצוקה וחוסר ברירה והן קורבנות סחר בנשים, תמשיך תעשיית המין לשגשג.

 

לצורך זה אנו פותחים בתחרות עיצוב כרטיסים המדמים פרסומת למכוני ליווי (כפי שניתן למצוא על גבי מכוניות חונות לעתים קרובות), ובהם מסרים אשר מערערים על הלגיטימיות של צריכת שירותי המין.

 

את ההצעות לעיצוב הכרטיס ניתן לשלוח עד ה-15 באוקטובר לעידן [email protected]

 

בתום החודש תפתח התחרות להצבעת הגולשים. העיצובים שידורגו במקומות הראשונים יודפסו באלפי עותקים ויחולקו ברחובות. התחרות פתוחה למעצבים, אמנים וחובבים בציבור הרחב.

אין פרס כספי בתחרות זו.

 

מיהו קהל היעד?

קמפיין זה נועד לפנות אל הציבור הרחב, ובכללו קהל הלקוחות, ולהציב סימני שאלה בפני הבנאליות שבצריכת שירותי זנות.

 

המסר הכתוב:

ניתן להשתמש באפשרויות המוצעות להלן או לבוא עם מסר משלכם. המסר מחולק לשניים: צד קדמי מפתה, צד אחורי מפתיע.

 

השפה העיצובית:

השפה העיצובית אמורה להסתמך על שפת הכרטיסים המחולקים על שמשות מכוניות. יש לשים לב ששימוש בוטה מדי בשפה פורנוגראפית עלול להחטיא את המטרה.

 

הפורמט:

הגודל המלא של הכרטיס הוא 5X9 ס"מ, ב-300DPI, (כלומר 1063X591 פיקסלים). יש להגיש את העיצוב לתחרות בשני קבצי jpeg  (קובץ אחד לצד קדמי, קובץ שני לצד אחורי) בגודל מוקטן,

בממדים: רוחב: 260 פיקסל, גובה: 150 פיקסל ניתן להשתמש בצבע מלא. הזוכים בתחרות יתבקשו להגיש את העיצוב בפורמט מותאם לדפוס במועד מאוחר יותר.

 

להלן מספר הצעות לכיתוב על גבי הכרטיסים:

  1. צד א: רצית סטודנטית לכלכלה? צד ב: מי בוחרת להיות זונה? האם פגשת אישה שהתלבטה בין עיסוק ברפואה, עריכת דין או זנות?
  2. צד א: שפחות מין מחכות רק לך. צד ב: %70-95 מהנשים הנקלעות לזנות נאנסו בילדותן בידי קרוביהם.
  3. צד א: קשה לך? אף בחורה לא מסתכלת עליך? יש פיתרון! צד ב: שלם 200 ₪ לאיזה סרסור ופתאום אתה מלך! בוא להתחזק על חשבון נשים חסרות אונים! בוא להתעלל בנשים במצוקה! למה הן צריכות לשלם בגופן וחייהן על הבעיות שלך?
  4. צד א: היא רוצה אותך צד ב: אי פעם טרחת לחשוב אם היא באמת מסכימה?
  5. צד א: המקצוע העתיק בעולם... צד ב: השקר העתיק בעולם
  6. צד א: היא רוצה אותך צד ב: 92% מהנשים בזנות רוצות לעזוב את הזנות

 

פרטים אישיים: נא להוסיף שם מלא, כתובת אתר אישי (במידה ויש), והערות שתרצו לחלוק עם הגולשים מוקד הסיוע לא מתחייב להעלות לאתר את כל ההגשות שיישלחו אליו.

נכתב על ידי , 19/9/2006 09:25   בקטגוריות אקטואליה, ביקורת, אמנות פוליטית, חברה וכלכלה, חינוך, מהגרי עבודה, סחר בנשים, עיצוב גרפי, עירוני, פרסום  
63 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קורלי ב-29/11/2006 11:11
 



יש פה מישהו מחיפה?


מתוך הבלוג של הגר צימרמן:

דרושים מתנדבים, בעלי ידע בבניה ובשיפוצים, לעזרה בשיפוץ מבנה לשם הקמת "מועדון הפנתרות הירוקות" - מרכז לפעילים לשינוי חברתי בחיפה. המקום ישמש למפגשים של ארגונים לשינוי חברתי, לתכנון פעילויות, להרצאות ואירועי תרבות. המקום יתופעל על ידי עמותת חיפה'לה ליצירה רב תרבותית (ע.ר.). במקום יהיו גם ספריה אלטרנטיבית, מזנון ועוד. אנחנו מתכננים להיפגש בצוותים כשכל צוות ייתן יום עבודה מדי פעם עד השלמת השיפוץ.

כמו כן דרושות לנו תרומות של חומרי בניה: בלוקים, מלט, רעפים, קורות עץ וכו', אז אם לא מזמן סיימתם לבנות ונותרו לכם חומרים שאתם לא זקוקים להם, בבקשה, אנו מאד זקוקים להם.

 

להתנדבות לעזרה בעבודות השיפוץ או לתרומת חומרים אנא פנו ל [email protected] או ל [email protected] וציינו מה ברצונכם לתרום ואם מדובר בעבודה בבקשה ציינו באיזה ימים ושעות נח לכם. בתודה מראש הפנתרות הירוקות.

 

 

לוגו חביב.

 

אגב, לדעתי ישמחו לקבל מתנדבות לעבודה גם אם אין להן נסיון עשיר בשיפוצים.

 

נכתב על ידי , 2/7/2006 20:03   בקטגוריות אקולוגיה, הרצאות וסדנאות, חינוך, נגד הכיבוש שתיים בחמש, נוער, סחר בנשים, עירוני, פאנק, תרבות אלטרנטיבית  
21 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של הגר ב-5/7/2006 04:18
 



פתיחת תערוכה: Realdoll בבית הייוקה


שישי הזה בשלוש בצהריים.
הייוקה זה לא סוג של סם דרום אמריקני כמו שבטח גם אתם חשבתם, אלא "למידה דרך הומור, צחוק וניגודים. בקלפים האינדיאנים (שום משחק) המייצג של הגישה הוא הטריקסטר, שמהתל בתלמידיו." (הבהרה של לירית).

בבית הייוקה ינהלו זיו פוגטש ולירית לבני-להב מפרינטמול גלריה שתשמש את הזרוע החדשה שלהם, שתתרכז בהדפסים איכותיים על קאנווס, מה שקוראים ג'קלה. שלא כמו בפרינטמול, בהדפסים הם בוחרים בעצמם את האמנים.

את תערוכת הפתיחה אוצר שחר סרברברבניק ומשתתפים בה: לי קורצוייל ועדי מחלו, ערן מחלו, עדי פקט, מלכה שפיגל, מרט ב., שחר סרברניק, נועה אמיר, נועה רבינר, אלכס דיחל, אורית רז, מיקי מטלון ומרים מושינסקי. רובם פעילים ברשת בכל מיני מקומות, חבל באמת שלא אספת והוספת להודעה לינקים לאמנים, בכלל זיו אתה מאכזב בזמן האחרון בתור איש רשת וותיק.

הקונספט של התערוכה זה הבובות מין ההיפר ריאליסטיות האלה. דרכן הם מנסים לדבר על כל מיני ענייני מעמד האישה, חיפצון, סחר בנשים וכו'. לי הקונספט נשמע בעייתי, לא יושב לי טוב.

תוספת:
אני לא אוהב פלסף אומנותי, ומשתדל להמנע ממנו כמה שאפשר, אבל כפי שחששתי, העניין הזה לא מרפה, ואני צריך להסביר את עמדתי, אז אני אשתדל לעשות את זה בתמצות: החשש הוא שזה יהיה שימוש בהחפצה כדי לדבר על החפצה.
עכשיו זה יותר מובן?

דף הבית של התערוכה, ובית הייוקה הזה יוצא ממש פה ברחוב בר-גיורא, מטר מפינת קינג ג'ורג', מטר מצפון לדיזנגוף סנטר. זה בשישי בשלוש.
יכול להיות אפטר פארטי נחמד להפגנה בדרום הר חברון.
אני אומר מרגריטה חינם לכל מפגין.
נכתב על ידי , 6/6/2006 19:53   בקטגוריות אינטרנט, עירוני, סחר בנשים, תרבות, תערוכות  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של לירית ב-7/6/2006 13:17
 



לתרום.קום


כבר כשנה וחצי שאני כותב פה, ומאיץ במי שיש להם מצפון חברתי\פוליטי לצאת לשטח ולהשתתף בפעילויות שהם תומכים בהן. העניין הוא שרוב הקוראים שבעקרון הם בעד, בדרך כלל לא מגיעים מסיבות שונות - הם לא יכולים, או שלא יוצא להם, וכו' וכו'. תרגעו, זה לא עוד פוסט מייצר ייסורי מצפון, להיפך.

 

ובכן, אני רוצה להביא לידיעת הארגונים השונים: תעאיוש, רבנים לזכויות אדם, אנרכיסטים נגד הגדר, קו לעובד, המרכז לסיוע לנפגעות תקיפה מינית וכל אותם ארגונים טובים שעושים עבודה:

 

יש דרך לנצל את הציבור הזה!

 

פשוט תתרימו אותו דרך האינטרנט!

 

אני יודע, אני יודע, זה ציני בטירוף, זה קפיטליסטי. אתם מעדיפים התנדבות בפועל מאשר קניית שקט מצפוני בכסף.

אתם מעדיפים מעורבות קהילתית, אמיתית, כזאת שבה המעמד הבינוני השבע פוגש את המצוקה והעוולות פנים אל פנים.

 

אבל בינתיים הם לא באים, ברובם. על כל מתנדב שמגיע יש 20 שלא יצא להם.

 

אולי אני טועה, אבל נראה לי שלהכניס את האנשים האלה למעגל התמיכה, אפילו אם זה קצת וירטואלי, יש לזה משמעות. הרי הם בכל זאת עבדו בשביל הכסף הזה (חוץ מאלה שירשו אותו).

 

הרי תמיד יש לכם מה לעשות עם הכסף, ואתם בדרך כלל זקוקים לעוד בצורה נואשת.

 

 

בקיצור, יש מערכת ישראלית, שקוראים לה לתרום.קום, שהקימו זיו פוגטש וחברתו לירית לבני-להב. היא מאפשרת לכל גולש עם כרטיס אשראי לתרום איזה סכום שהוא רוצה תוך שניות.

 

אני ממליץ לכל ארגון להרשם למערכת ולהוסיף את האפשרות לתרומה מקוונת לאתר שלו.

 

אם אתם קוראים את הטקסט הזה וחברים באחד הארגונים, אולי תציעו את זה לאחראים?

אני עצמי פניתי כבר לשני ארגונים אבל הקודקודים עסוקים כל כך ולא תמיד מבינים כל כך באינטרנט.

 

והערה לפוגטש: האם לא קיימת כיום דרך לעשות הוראת קבע דרך כרטיס האשראי? זה כל כך הרבה יותר נוח מהוראת קבע דרך הבנק, שמחייבת ללכת לבנק ולהחתים את הפקיד. אני יודע שאני אישית הייתי עושה הוראת קבע על 50 שקל בחודש ללפחות שלושה אירגונים אם הייתה אפשרות מקוונת פשוטה שכזאת.

 

תראו איך בציבור החרדי זה עובד:

גרתי שנה בירושלים, וכל שבוע הייתי מקבל לתיבת הדואר חוברת מהודרת בצבע מלא, שמונים עמודים. בכל עמוד מסופר במילים נרגשות סיפורה של משפחה שהתדרדרה לעוני, אברך שחלה ואינו יכול לפרנס את שמונה עשרה ילדיו, יתומים אומללים וכו'.

בסוף החוברת יש צ'קליסט - כותרות הסיפורים בקיצור: אברך שחלה, עמוד 30, יתומים אומללים, עמוד 31 וכו', ואתה מסמן לאיזה אומללים אתה רוצה שתלך התרומה שלך. לחוברת מצורפת מעטפה ללא צורך בבול, ואתה ממלא את פרטיך ושולח.

 

ציני בטירוף, אבל עובד - למרות עוניו, המגזר החרדי תורם הכי הרבה כסף.

 

ובמקרה של הארגונים שאני מדבר עליהם, לא מדובר בצדקה, אלא בפעילות לשינוי חברתי אמיתי.

 

תוספת: וכמובן שכבר חשבתי על עוד סטארט-אפ עבור זיו ולירית:

 

תוכנית שניים עשר החודשים למצפון חברתי נקי!

 

נגיד אני מר שמאלני ממוצעי, כן? יש איזה עשרה נושאים על סדר יומו של המצפון שלי. אני לא תמיד זוכר למי תרמתי ומתי, והאם הגיע הזמן לחדש את חברותי באגודה לזכויות האזרח או מה שלא יהיה.

 

אז הנה הפתרון! אני בוחר את הסכום החודשי, ומסמן בצ'קליסט את הארגונים החביבים עליי.

 

עכשיו כל חודש אני תורם רנדומלית לארגון אחר. כמובן שאני מקבל, ביום חיוב כרטיס האשראי שלי, דואל חייכני שמדווח לי למי תרמתי החודש, מה הארגון עושה, ותמונה מותאמת אישית של ילד בדואי חולה סרטן הלבלב הגס שיוצא לו בלון שבו כתוב: "תודה רבה, מר רוני כהן, בזכותך אני יכול לחיות עוד חודש!".

 

 

 

נכתב על ידי , 29/5/2006 13:15   בקטגוריות אינטרנט, הפגנות, טיול בוקר שבת, נגד הכיבוש שתיים בחמש, סחר בנשים, תרבות נגד  
13 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של נתלי-מון ב-29/5/2006 18:58
 



סחר בנשים זה כמו זחל זחלילים


שמענו על זה מאה פעם, לא התעמקנו במיוחד כי זה על נשים מוכות, והביטוי הפך לחסר משמעות. בפעם הראשונה עוד התלהבנו כי קיווינו שיראו רוסיות כוסיות, אבל בהמתנה להארכת המעצר הן לא נראו כל כך כוסיות וגם היו לבושות. השוטרים האלה תמיד שומרים לעצמם את כל הכיף.

במילים אחרות, הפגנה נגד סחר בנשים זה חשוב, אבל מובן מאליו, ולא מספיק חזק. הפגנה היא אקט של יחסי ציבור, ובתור יחסי ציבור, הפגנה היא בימינו לא מאוד אפקטיבית. כמו בהרבה תחומים אחרים, את ההפגנה צריך לגבות במאבק משפטי, שזה דבר שאנחנו האנשים הרגילים לא כל כך יכולים להשתתף בו, חוץ מבתרומה כספית. אבל אולי יש רעיונות אחרים לאקטיביזם, שיכולים לעשות את יחסי הציבור שהפגנה לא תעשה.

עשו את זה כבר בכל מיני מקומות בעולם, אאוטינג לגברים שהולכים לזונות.
צריך לבדוק שאלה שמצלמים הולכים באמת למקומות שבהן מנצלים נשים ומעסיקים אותן בכפייה וכו'.

אבל זה יופי של יחסי ציבור: רכילותי, צבעוני, נפיץ. דברים שהתקשורת אוהבת.

תוספת: יש גם עוד דרכים לעזור, פחות אלימות ופומביות ויותר אישיות ולא פחות חשובות, ואולי יותר מתאימות לחלק מכן שרוצות לעשות.
הנה שני אירגונים שעושים בדיוק את זה, אפשר לקרוא עליהם באתרים שלהם ואולי אפילו להתקשר. אני לא מתמצא בנושא אבל אומרים שפעילות חברתית שורפת המון קלוריות, ובחינם!

בית נשים פמיניסטי

אחותי

+דיון מעניין בתגובות!
נכתב על ידי , 16/5/2006 08:30   בקטגוריות הפגנות, סחר בנשים  
29 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של סרפנטינה ב-17/5/2006 08:51
 




דפים:  
Avatarכינוי: 

בן: 48

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , אקטואליה ופוליטיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאמיתי סנדי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אמיתי סנדי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)