דוגרי עברה לפחות שנה מאז שכתבתי פה..

ואני גם לא יודעת מה אני עושה פה עכשיו..

אבל יש לי מחשב מול הפרצוף, אחותי שקועה עמוק בכוכבים רוקדים (או מנסים לרקוד... או ווטאבר!)
אין אף אחד מעניין באיי סיי (גם אף פעם לא היה..)

ומשעמם לי!

אז החלטתי לכתוב...

בעצם למה לא?

וואי כמה דברים קרו בינתיים..

לא יודעת מאיפה להתחיל אז אני לא יתחיל אני פשוט ימשיך מהאמצע.. (מעכשיו..)

אם נשאר כאן מישהו אז הוא לא יבין ואם לא אז לא...

אוקיי אז ככה... (וואי אני באמת לא יודעת מאיפה להתחיל ומה לכתוב.., נראה לי עברה לי המוזה...

יוואווו אולי אני לא יצליח יותר לכתוב בחיים! לא יצליח להעביר רגשות ותחושות... לאאאאאאאאאאאא)

אוקיי עברה לי ההיסטריה...

בינתיים שאני חופרת פה חבר שלי שלח כבר הודעה על זה שמשעמם לא בעבודה (אהה כן יש לי חברה חדש/ישן.. עזבו סיפור ארוך ולא מעניין)

ואור אחי הגדול מהסאמר סקול שלח לי מה קורה....

אז כנראה שלא כל המדינה צופה בריקודים בטלוויזיה יש תקנה!!!

אז מה קורה לי בימים אלו?!?!

חזרנו מחופש חנוכה שהיה קצר אבל מאוד ממצה!!!

לא נגעתי בשום דבר שקשור לביצפר כל החופש רק טחנתי משמרות בעבודה וביליתי....

(סוג של לבלות הפיינטבול הזה לא עשה לי טוב!)

ואז החזרה עשתה לי לא טוב!!

עוד פעם לחץ מכול הכיוונים רק חזרנו וכבר פאקניג מבחן באזרחות...

צריך לכתוב את המסיבת סיום...

צריך למוד למתמטיקה כמו שאני עושה כבר כמה שנים טובות..

ולהכין את הפרויקט גמר ברדיו...

וצריך וצריך וצריך..

שלא נדבר על זה שהגיע הזמן לשנות את הרשימות המעפנות שיש לי בבלוג הזה?!
מה לעזעזל חשבתי לעצמי בצעירותי?!

צעירותי?! זה אומר שאני מזדקנת..

רגע רגע האם אני חשה פה בפיצול אישיות מתפתח?!

אוקיי נראה לי שאני ילך לעשות משהו מועיל בחיי...

כמו לספור בלטות או לבדוק כמה גרגירי סומסום יש ללחמנייה...

מה שכן נראה לי עוד פעם יתחיל ההרגל המגונה שלי לכתוב פה..

אולי בסוף יצא ממני סופרת דגולה שתכתוב איזה ביוגרפיה משעממם על חיים נורמליים לגמרי ופיצול אישיות קשה...

עד כאן נטלי (זה ירשתי מהרדיו!)