כן כן היום, זאת אומרת אתמול כבר, (למרות שאצל סיון זה עדין יום שישי) הבלוג שלי חוגג שנתיים!!! תגיבו כולם גם בלי לקרוא את הפוסט הזה! תעשו צדקה לבלוג הנטוש שלי! תעשו לו את היום!

אז גיליתי לפני דקה שלא כתבתי מתחילת החודש אבל אני לא יחפור כמו מטורפת (עדיין) כי אני החלטתי להקדיש את הפוסט יומולדת ללילה ההזוי שעבר עליי....

הערב התחיל שנכנסתי למקלט של פישי שענן עשן מטורף בפנים. במבט אחד על החבורה ההזויה שישבה שם (נו הכרתי שם את כולם חוץ מאחת אבל חפיף)הבנתי שהם היו שפוכים לגמרי. ממבט אחד היה אפשר להבין שזה לא היה עשן של סיגריות. פתאום מתוך הענן בלה קפצה ואמרה "סליחה על החבורה המפוקפקת הזאת והריח היותר מפוקפק"

ישבנו שם בהיתי בפרצופים במוזרים של פישי והלכתי מלחמת במבות עם ירון ועלינו למרכז. אפשר להגיד שהגעתי לשם דיי בטעות.

ישבנו בביבייגל פיתחנו תאוריות מטורפות על בנות בשירותים ואפילו הערתי את נמרוד שלחצתי לו על האף. עברנו לארומה (OMG! נהינו האנשים האלה שעוברים מבית קפה לשני?) שמה איך שהוא דיברנו על אבזמים בצורת מאפין וכפיות חדות ועפנו ללואי!

היה לי קר המוח שלי נמס ובאמת שלא שתיתי כלום! חטפתי פרץ אנרגיה מטורף ולקחתי את מרי ורצנו וקפצנו ביחד מריבוע בולט כזה לשני. אנשים באמת חשבו שאני מסוממת. הכרתי שמה איזה 3 אנשים מוזרים טאקי איש שאני לא מכירה מס 1, ואיש שאני לא מכירה מס 2. ככה קראתי להם עד שהם אמרו לי את השם שלהם.

רותם הגיעה עם ליטני ואז התחילו המכות. רותם חשבה שזה נורא מגניב לחטוף לי את הכובע והגענו למצב שאנחנו הולכים מכות וטאקי מסתכל ומזיל ריר. בנים.

היינו צריכים ללות את יסמין על ליאלו והיא טבעה איפשהו בדרך, ואני ומרי היינו חיבות לשירותי. אז אחרי שסולקנו מארומה גילנו שרותים של קפאין. הם היו נעולים. אז ניסינו להכנס מהחלון ובדיוק הגיעו שני אנשים אחד עזר לשניה להכנס לשירותים ואז התחיל להרצות לנו לא לשתות יותר. ואנחנו אומרים לו "אנחנו לא שיכורים" זה קצת היה חשוד שאמרנו את זה בדיוק שהם עמדו על מרפסת אחת וצעקו שהם רוצים לעוף כמו טינקרבל. הוא נכנס לשירותי השיכורה יצאה והתחילה להגיד שמותר לה להשתכר כי היא סיימה בדיוק סמסטר באוניברסיטה ומגיע לה וככה זה היה 3 פעמים וזה היה מאוד מצחיק.

באנו להחזיר את המפתחות והיא לא הבינה איך הם הגיעו אלינו ואני "איזה אנשים שיכורים זרקו את זה עלינו".

מה שעבר מאז היה התקף מנצ'יז לגלידה, שני הבנים חסרי השם נטשו אותנו כדי לדחוף תפוחי אדמה לתחת, התחרפנות קלה בסינימטק על ה"ויצו לאו בק" והשיגעון של רותם למוניות.

הם ליוו אותי עד יפה נוף, ואז רצתי כמו מטורפת הבייתה לקול שירה הערב של רותם דרך הטלפון בביצוע השיר המפורסם "אשר באחו!!" וגם גיליתי שאין לי מפתח. נמ נמ. כן אני גאון.

לילה מטורף ומגניב. לילה טוב ומזל טוב!

מלצי.