הבלוג של דויטש

היום בצהריים דברתי עם תמרה, היא רצתה לבדוק מה קרה... היא כנראה הייתה קצת מודאגת בגלל הבלוגים. בסופו של דבר, הסברתי לה איך אני מרגיש באופן כללי.... וזה הלך ככה:

ב"מאטריקס", יש את הקטע שסייפר מדבר עם סמית' בארוחה, עם הסטייק.

סייפר אומר שהסטייק לא אמיתי, אבל בכל זאת שהוא נהנה ממנו, כי אפילו שהוא יודע שזה לא אמיתי, זה טעים. והאנשים שלא יודעים על המאטריקס, לא צריכים לחשוב על זה, והבורות היא אושר.

ועל זה חשבתי, הבורות בצורה מסויימת באמת נותנת הנאה. כשאדם מתחיל לחשוב מדוע אדם אחר עושה כך או אחרת, האדם יחשוד בדברים, לא ייתן לעצמו את דברים הפוטים, אלה שאומרים, ובסופו של דבר יהיה פסימי, ויאמלל את עצמו. 

אני לא חושב שאמללתי רעצמי כשעשיתי את זה.... גם את אלה שאיתי.

אני פותח בלוג חדש.... תהנו ממה שנשאר מזה....

דויטש