לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג של דויטש

אמ.... קוראים לי גל.... ואני בקיצור אכתוב כל דבר שאני חושב... גם ככה אף אחד לא יקרא את זה:P


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2005

הטוב, הרע, הנחמד והישן.


תראו, לפני כמה פוסטים (או איך שקוראים לזה...) כתבתי על כך שהאדם, באופן כללי, אינו ייצור טוב, הוא מניפולטיבי וחושב אך ורק על טובתו האישית. עכשיו אני אספר משהו שקרא לי אתמול המכיל סיפור על אחד מטוב, אחד רע ואחד נחמד.

 

קמתי בבוקר, בשעה שש. עד שש ועשרים אני עדיין מנסה להבין איפה אני ולקלוט שאני לא צריך לתת לחתולה שלי את האוכל של הכלב שלי. כשבאמת התעוררתי, התכוננתי לבית ספר... עד 6:50 אני "צריך" להגיע לכניסה לכפר... ם תהיה לי הסעה. כשסדרתי את התיק, אמרתי םלעצמי: גל, חצי דקה כשהראש שלך על הכרית.. זהו..." והתברר לי שהייתי שם שתי דקות... והייתי צריך לרוץ. כשהגעתי לשער חיכיתי... וחיכיתי... ובסוף, ההסעה לא הגיע...

כנראה שאיחרתי, אפילו שאני לא בטוח במאה אחוז... אבל בכל מקרה, הייתי צריך לקחת אוטובוס.

היו לי רק 7 ש"ח בארנק, אז חשבתי שאני אקח שירות, ויהיה בסדר... רק שגם השירות לא הגיע....

ידעתי שיש ברבע לשבע אוטובוס שעולה תשע ומשהו, אז הלכתי למיני מרקט, וכאן מגיע הבחור הנחמד שלנו.

הוא מכיר או תי, כי אני ואמא שלי קונים שם די הרבה, אז איך שנכנסתי הוא שאל אותי "איך הולך?" אמרתי לו שאני מרגיש לא רע, ואז שאלתי אותו אם אני יכול להשאיל ממנו 2 ש"ח. הוא נתן לי, והכל היה בסדר.

אז, חיכיתי עוד 15 דקות והאוטובוס הגיע... וכאן גם מגיע האיש הרע של ספורנו, הנהג.

כשעליתי, שאלתי אותו כמה זה עולה... הוא אמר ש9.80. בדקתי כמה היה לי והתשובה הייתה שרק 9.60.... שאלתי אותו אם הוא יקבל את זה, ואז הוא הרצה לי למה לא: נהגי אגד, הם כמו מכונות קוקה קולה: אתה צריך לתת לא פחות מהסכום המדוייק...

זה לא היה נחמד מצדו.... להיות עקשן בגלל 20 אגורות... ואני בסך הכל בן 14...

הרגשתי חסר אונים... כמה שזה אידיוטי, לא רציתי לפספס ב"ס... אז הייתי במצב די רע....

ועכשיו מגיע האיש הטוב

מאחורי הנהג ישב אדם חרדי, שנראה כאילו יצא לפני עשר דקות מהמטה. בקשתי ממנו אם הוא יכול בבקשה להביא לי שקל... הוא הביט בי בפנים מבולבלות וושאל "שקל?" עניתי לו בקול די מסכן "20 אגורות זה גם טוב... בבקשה..."

הוא פתח את היד שלו, ביד היו 20 אגורות, לא יותר, לא פחות, בדיוק...

הוא נתן לי, בלי שהוא מכיר אותי, בלי אף מניפולציה ממנה הוא יכול להרוויח בעתיד...

נתתי לנהג, ואחרי שצעק: "היי, ילד], קח את הקבלה!", התיישבתי ליד אדם שישן, עשה את מה שאני רציתי לעשות ובגללו איחרתי את ההסעה... לפחות הוא יצא בתחנה שבא הוא רצה בסוף:)

גל

נכתב על ידי , 3/3/2005 18:37  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי: 

בן: 34

MSN: 




הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , ספורט , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לדויטש אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על דויטש ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)